"וּמֵעָפָ֖ר אִמְרָתֵ֥ךְ תְּצַפְצֵֽף׃"
(ישעיהו פרק כט' ד')
אסטמה וצפצופי נשימה- זו מחלה שנפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות.
לפי הרפואה המערבית, אסטמה- היא מחלה דלקתית, לרוב על רקע אלרגי, רגישות למאמץ או לאבק נגרמת ע"י כיווץ השריר החלק, בצקת של התאים מפרישי הריר או ריר (mucus) בחלל הברונכי או הברונכיולים. בנוסף, אסטמה יכולה להיגרם כתגובה לחומרים מגרים כמו פולן (אבקת פרחים), קרדית האבק, עישון, אויר קר, פעילות גופנית וגם כתגובה למצב רגשי.
הדבר המעניין הוא- שהרבה פעמים באסטמה וצפצופי נשימה-הריאות נקיות מליחה.
אם הריאות נקיות מליחה למה נוצרת "אסטמה" וצפצופי נשימה?
הבעיה העיקרית באסטמה איננה הריאות, לפי גישת הבריאות הטבעית, אלא במנגנון הנשימה.
מנגנון השיעול בגוף, הוא מנגנון חשוב והכרחי לפעולת הריאות. כאשר נכנס גוף זר או נוזלים- הגוף ירצה לפלוט אותם החוצה. תרופות כמו ונטולין ואחרות מדכאות את מנגנון השיעול.
בנוסף, היכולת של הגוף לנשום בנויה לא רק על ידי הריאות.
יש מנגנון נשימה מקיף הכולל שרירים-בעיקר סרעפת.
כאשר הסרעפת נפגעת בגלל נטילת תרופות, המנגנון מתחיל להשתבש.
כשהמנגנון משתבש -עיקר הקושי יתבטא בעיקר בתהליך הוצאת האוויר החוצה. הסרעפת אינה עובדת היטב להוציא את האוויר וכך תהליך שאיפת האוויר גם הוא נפגם.
ונטולין נכנס לנאדיות הריאה וסותם אותן. הגוף רוצה לסלק את החומר- ומייצר שיעול, אבל ככל שנכנס יותר ונטולין, מנגנון השיעול נחלש. וכך מתרחב קנה הנשימה, לוחץ על הלב, והדופק נהפך למהיר יותר, גם בגלל הלחץ של קנה הנשימה וגם בגלל מחסור בחמצן.
גם לפי הרפואה הסינית הריאות לא תמיד יהוו את עיקר הפתולוגיה באסטמה וצפצופי נשימה. ברפואה הסינית ישנה התייחסות לכמה סינדרומים.
חלקם יתייחסו לחולשת ריאות. אולם לפחות אחד מהם יתייחס דווקא לחולשת כליות כגורם עיקרי לאסטמה ולצפצופי הנשימה.
הקשר בין הריאות- לטחול ולכליות:
צפצופי נשימה ואסטמה- הם ליחה -נוזלים שאינה נמצאת במקומם.
הקשר בין הטחול לריאות :
לחות – היא המצאות נוזלים. בראיה של הרפואה הסינית כאשר יש לחות בגוף- זה לא בהכרח מצב פתולוגי. שכן נוזלים נדרשים לכל פעילות חיים בגוף.
האיבר אנרגטי האחראי על הלחות בגוף הוא הטחול- יסוד האדמה. כאשר הטחול עובד במיטבו, ישנה סירקולציית נוזלים תקינה בגוף- האיברים יצרכו לחות – יקבלו לחלוח מאוזן, ויסלקו לחות עודפת. כאשר הנוזלים אינם נמצאים במקומם זוהי פתולוגיה שתשוייך לתפקוד הטחול. הטחול נכשל ביכולת ההתמרה של הנוזלים בגוף.
הקשר בין הכליות לריאות :
רפואה סינית עוסקת בתנועה- ביאנג צ'י הזורם במרידיאנים.
דיקור, מניע יאנג צ'י בגוף, ועל ידי כך משחרר חסימות. חסימה יכולה להיות כאב כלשהו, ויכולה להיות רגש פתולוגי כלשהו כמו : חרדה, פחד-טראומה, דאגות לאורך זמן, עצב-אבל שנמשך, שמחה מוגזמת. כל רגש משוייך לאיבר מסויים. רגש הפחד משוייך לאלמנט המים, לאיבר הכליות.
בפתופיזיולוגיה הסינית- הכליות הן איבר חשוב ביותר, והן מהוות את הבסיס האנרגטי בגוף, הן המקור ליין וליאנג בגוף. (שמקבילים להם גם הג'ינג והצ'י המקורי) הן מהוות בסיס לפעילות בתוך הגוף כמו: חילוף החומרים, פעילות אנזימתית, הורמונלית. עוד על יסוד נמים- כליות הדסי בהקדמה לכליות
ישנן יחסי גומלין בין התפקידים האנרגטיים של האיברים.
הכליות נקראות" שער הנוזלים" , הן מקבלות נוזלים מהריאות ומאיידות אותם למעלה, תפקיד יאנג הכליות לחמם את הטחול ובכך מאפשר לו תפקוד.
תהליך הנשימה אם כך- משוייך לא רק לריאות. ברמה האנרגטית, לכליות יש תפקיד מרכזי בנשימה. הן שולטות על תהליך קבלת צ´י. הן מקבלות את הצ'י שהריאות דוחפות אליהן מטה.
סיפור מקרה- "אסטמה" :
לקליניקה הגיעו שתי אחיות. בת 12 ובת 14.
שתיהן סבלו מ"אסטמה"- לפי ההגדרה הרפואית המערבית.
בגישת הבריאות הטבעית ההתייחסות לאסטמה היא בעיקר בחסר איזון בהוצאת אוויר. בסיפור שלפנינו האחות הגדולה הייתה בעלת פנים חיוורות, התלוננה על עייפות, הקול שלה היה חלש, מעט קושי לימודי. בהיבט הנשימתי- הקושי שלה התמקד בעיקר בנשיפת (הוצאת)האוויר. האחות השנייה, רזה מאוד, סבלה מהשתנה לילית עד גיל 6, בילדותה סבלה הרבה מחלומות ופחדים. התלונה שלה על קוצר הנשימה התמקדה בשאיפת האוויר, ולה קושי בעיקר לשאוף אוויר.
שתיהן הגיעו לכאורה עם אותה בעיה. אולם קיבלו טיפול שונה לחלוטין.
רפואה סינית, כמו הרבה רפואות מסורתיות- לא מטפלת ב"מחלות", היא מטפלת בבני אדם.
מבחינת הפתופזיולוגיה הסינית: קוצר נשימה שיתבטא בעיקר בנשיפה -הוצאת אוויר, קול חלש, לשון חיוורת או עם חיפוי מתאים ודופק ריק. מצב כזה מצביע על חסר בריאות שתפקידן מתמצה ביכולת ההורדה והפיזור של הנוזלים לכליות זהו מצב של חסר בצ'י של הריאות. וזו האבחנה שניתנה לאחות הגדולה.
הילדה בת ה14 קיבלה תרגילי נשימה הבייתה שתפקידם היה לעבוד על הוצאת אוויר ובנוסף דיקור תזונה ופורמולת צמחים מחזקת צ'י הריאות – התקפי קוצר הנשימה עברו לאחר חודשיים וחצי.
במקרה הזה האסטמה נבעה מכישלון הריאות לשלוט על הנשימה ולשלוח את האוויר אל הכליות מטה. תופעה זו מחלישה את פעילות הנשימה ומובילה להתמרדות צ'י הריאות כלפי מעלה.
האחות הקטנה קיבלה טיפול ל"יסוד המים"- הכליות. שכן עיקר הקושי היה בשאיפת האוויר. הכליות מקבלות נוזלים מהריאות ומאיידות אותם מעלה. יאנג הכליות מחמם את הטחול ומאפשר לו תפקוד. במקרה הזה הכליות נכשלו בתפקידן כשולטות על קבלת צ´י. כשמקבלות ומחזיקות בצ´י מהריאות, ועל ידי כך מסייעות לתהליך הנשימה.
כיוון שאצלה נפגע התפקוד הזה- קוצר נשימה התבטא בקושי לשאוף- להכניס אויר. הטיפול במקרה הזה היה ארוך יותר.
במצבן התקין התנועה האנרגטית של הכליות היא כלפי מעלה. כאשר אדם נתקף בפחד קיצוני- טראומה, הצ'י יורד מטה והתנועה הופכת פתולוגית.
תפקיד הריאות הוא לדחוף יאנג צ'י ונוזלים למטה לכליות- ובכך לייצר את החוזק האנרגטי שלהן.
תהליך נשימה תקין מצריך ריאות- כליות חזקים ברמה האנרגטית.
