היפותיירואיד

תת פעילות בלוטת התריס

"וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יָס֤וּר סֻבֳּלוֹ֙ מֵעַ֣ל שִׁכְמֶ֔ךָ וְעֻלּ֖וֹ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֑ךָ"

(ישעיהו פרק י' פס' כז)

---

 

בלוטת התריס (בלוטת התירואיד או בלוטת המגן) היא בלוטה אנדוקרינית (בלוטה שמפרישה הורמונים) הנמצאת בקדמת הצוואר.

בלוטת התיירואיד מושפעת מהורמון ה  TSHשמיוצר בהיפופזה –בלוטת יותר המוח. הTSH   מעורר את בלוטת התריס לייצר 4 הורמוני התריס אשר מועברים באמצעות הדם לכל הרקמות בגוף ומסייעים, בין היתר, לתפקוד התקין של המוח הלב  השרירים, הם שותפים בפעילות העצבית, ובתהליכים הקשורים לפוריות. והם גם מאפשרים לגוף לנצל אנרגיה ולשמור על חום הגוף.

מגוון התפקודים של התירואיד מעידים על חשיבות התפקוד התקין של בלוטת התריס. כבלוטה אנדוקרינית יש לה תפקיד מערכתי- סיסטמי. ולא השפעה מקומית בלבד.

האחריות לשמור על תקינותה- היא הכרחית ומונעת סיבוך של הרבה מאוד מחלות.

היחס בין הורמוני התריס להורמון הTSH  נשלט באמצעות משוב שלילי. כלומר ככל שיש יותר TSH בזרם הדם בלוטת התריס תפריש לזרם הדם פחות הורמוני תריס.

ישנם 2 סוגים של תת פעילות תריסית:

1. תת תריסיות ראשונית– כאשר רמות הTSH גבוהות ורמת הורמוני התריס נמוכה. המקור לחוסר האיזון המקור הוא ייצור פגום של הורמוני תריס.
2. תת תריסיות משנית– כאשר רמות הTSH נמוכות אך גם רמת הורמוני התריס נמוכה. מקור חוסר האיזון יהיה בהיפופזה.

היפותירואיד והאשימוטו

תת־פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) הוא מצב שבו הבלוטה לא מייצרת כמות מספקת של הורמוני תריס. כתוצאה מכך ישנה האטה בחילוף החומרים במערכות שונות של הגוף. אצל יילודים, תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להיות כתוצאה מהפרעה אנזימתית מולדת.

הרפואה הקונוונציונלית מחלקת את ההיפותיירואיד לשני מצבים:

1. תת פעילות (היפותירואיד) בלי נוגדנים.
2. האשימוטו- תת פעילות (היפותירואיד) עם נוגדנים. הטענה של הרפואה המערבית היא שישנה "הפרעה חיסונית עצמית", בה המערכת החיסון של הגוף "תוקפת" את בלוטת התריס.למה המושג "מחלה אוטואימונית" הוא מופרך? קישור מחלות אוטואמוניות

התסמינים שיכולים ללוות את ההיפותיירואיד: : עייפות עצירות נשירת שיער, השמנה, יובש בעור בשיער בציפורניים צבירת נוזלים ובצקתיות(בייחוד בקרסוליים), קור דיכאון.

הרפואה הסינית (מקרוביוטית)תתייחס בדרך כלל לחסר בפעילות הורמוני התריס כמצב של חסר באנרגייה היאנגית, שזו אנרגיה יותר חמימה ממריצה. צריך לאבחן איפה בדיוק ישנו חסר יאנג. האם בטחול או בכליות. קלינית ניתן לראות בעיקר נשים בשלבי חסר איזון ראשונים בבלוטה שהביטוי הקליני דווקא לא יתבטא כחסר יאנג אלא דווקא חסר בדם ובצ'י.

ההורמון החשוב ביותר בבלוטה הוא הורמון התירוקסין T4 הורמוני הבלוטה מורכבים מהחומצה האמינית טירוזין ומיוד.חסר ביוד יגרום לתופעות כמו גויטר-זפקת, והתנפחות הבלוטה. הגוף צריך להכיל בין 10-20 מ"ג יוד, כאשר רובו ילכד על ידי בלוטת התריס דרך זרם הדם.

המלצות תזונה כלליות:

הייעוץ התזונתי ברוב המקרים יבקש להימנע ממזונות גויטרוגנים (מזונות אשר מונעים ספיגה של Iodin  למשל ירקות ממשפחת המצליבים: כרוב כרובית קולורבי  לפת, חרדל) ומזונות נוספים כמו אפרסקים, סויה, בוטנים פיסטוקים תותים כוסמת דוחן וצנוברים.

ההמלצה החשובה והגורפת ביותר  תהיה בדרך כלל לחמם את המזון.

כמו כן יש לשקול מזון המכיל טירוזין בכמות יפה. מזונות כמו: גרעיני דלעת, סומסום, אבוקדו, בננה שקדים.

 

לגבי השימוש באצות במצב של תת פעילות:

ישנן גישות השוללת שימוש באצות בפתולוגיות של בלוטת התריס. ברוב המקרים הוא אפשרי, (ואין זו המלצה גורפת!) למרות שהסיבה לתת הפעילות אינה מחסור ביוד בדרך כלל. והאנרגטיקה של אצות היא קרירה. היתרונות שלהן טמונות ביכולת שלהן להניע ולהמריץ.

בייעוץ התזונתי נבחר את המזון המתאים לאבחנה המדויקת ואם צריך נבחר אצות מתאימות ופורמולת צמחים. תהיה אבחנה מבדלת בשימוש בצמחים הסיניים. באם ישנם נוגדנים לבלוטה (האשימוטו) או שיש תת פעילות ללא נוגדנים. ניתן לדעת זאת בבדיקת דם.

הפרעות בבלוטת התריס שכיחות יותר בקרב נשים:

 יתכן שבגלל השונות במבנה הפיזי והנפשי של נשים מגברים. בלוטת התריס חולשת על כל כך הרבה תפקודים בחיים. ובעידן המודרני, נשים, בעיקר בגיל הפוריות מבקשות לעצמן "להספיק"- עבודה קריירה, לימודים. הבלוטה מושפעת מאוד משינויים קיצוניים ומחוסר של חומרי הזנה. גם הזנה פיזית וגם הזנה נפשית. לכן קלינית נמצא יותר נשים בהיפותירואיד עם תחושות חסר, רצון להספיק, לרצון ללדת, רצון לעבוד לבטא את עצמן ולייצור. קישור מחלות באיזור הגרון

 

אלטרוקסין – יוטירוקס (Euthyrox  )היא אחת מהתרופות שצריך לשקול את נטילתן בכובד ראש.

בדרך כלל כשנוטלים תרופה לתת פעילות של הבלוטה זו תלות לכל החיים, התרופות ש"מאזנות" את בלוטת התריס, כלומר נותנות לגוף הורמונים סינטטים, בעצם מדכאות את היכולת של בלוטת התריס לתפקד. ולאחר זמן מה- אין אפשרות יותר להפסיק את התרופות ולאושש את הבלוטה. רוב הסיכויים שהיא לא תצליח לבצע את ייעודה ולווסת את ההורמונים. קישור השימוש בתרופות- הדס בתוך גוף נפש)

נשים בהיריון עם חסר באלטרוקסין- מוכרחות לטפל באיזון בלוטת התריס ומעקב צמוד- לטובת התפתחות תקינה של מוח העובר!

 

תת פעילות סמויה של בלוטת התריס:

לעיתים נמצא עייפות ותסמינים נוספים דומים לתת פעילות. בייחוד  כשיש ברקע דיאטות מרובות שינויים קיצוניים נשירת שיער מסיבית חרדתיות.

במקרה כזה כדאי להגיע לקליניקה עם בדיקת דם לקורטיזול.

ומעקב מדידת חום שחר של שבועיים.

 

בקליניקה הטיפול אינו בתירואיד. אלא במציאת הסיבה לחוסר האיזון אצל האדם.

כדאי לטפל בתת פעילות בלוטת תריס בעיקר בשלביה הראשונים. חלון ההזדמנויות הוא לא רחב- כיון שתפקודי הבלוטה מאוד חשובים והכרחיים לגוף. לכן כשמתחילה להיות בעיה של תת פעילות- חשוב להגיע לטיפול בזמן ולמצוא רופא משפחה אנדוקרינולוג- שיהיה מוכן לשתף פעולה. ולאור הנתונים להתחיל לאזן את הבלוטה בדרכים מסורתיות וללא שימוש בתרופות. כאשר בשלב ראשון בנוסף להתחזקות הגוף ולתחושה הטובה נבקש מהרופא בדיקות מעקב של הורמוני תריס.

ישנן נשים המבקשות לבדוק האם ניתן להוריד את התרופה. המסקנה הקלינית היא: שככל שמזדרזים לאזן, הבלוטה ממשיכה לייצר הורמוני תריס וקל יותר לאזן אותה. לכן צריך לשקול כל מקרה לגופו. לא להוריד אלטרוקסין ללא התייעצות עם רופא ובמקרים כאלו השימוש בצמחי מרפא בנוסף לדיקור הוא הכרחי.

 

חשוב להגיע עם בדיקות דם עדכניות.