"וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃"
(בראשית פרק כז' מ')
היפר- תירואידיזם- פעילות יתר של בלוטת התריס גורמת לעודף בהורמוני בלוטת התריס. התסמינים יכולים לכלול: תיאבון מוגבר, רעידות, הזעה מוגברת, עור לח, קשיי שינה ועצבנות, שלשולים, לחץ-דם גבוה, קצב לב מואץ, חולשה, איבוד משקל וחוסר סבילות לחום. כן עלולים להופיע שלשול והפרעות במחזור החודשי. המחלה יכולה לגרום גם לשינויים שונים בעיניים, כולל מצב של בלט עין (אקסופתאלמוס) .
מבחינת הרפואה המערבית האתיולוגיות יכולות להיות:
מחלת גרייבס
זפק רב קשרי (אדנומה)- טוקסי
היפר תירואיד Post partum
דלקות בבלוטת התריס:-תירואידיטיס אקוטי ותת קליני.
גרייבס-
זו הסיבה השכיחה ביותר להיפרתירואידיזם,(פעילות יתר של בלוטת התריס).
ההגדרה הרפואית הקונוונציונלית לגרייבס היא: פעילות יתר של הבלוטה על רקע אוטואימוני.
כלומר: יש נוגדנים כנגד הבלוטה שגורמים לה לפעילות יתר- וזה תהליך דלקתי ניווני, כלומר בסוף התהליך יהיה הרס של הרקמה. אטרופיה.
הטיפול הקונווציונלי המערבי: מרקפטיזול, פארפילתיאוציל – שתיהן תרופות שמונעות את קליטת היוד מהמזון וע"י כך מאטים את קצב פעילות הבלוטה. התרופות עלולות להזיק לכבד, לכן הרופא יגביל את השימוש שלהם בזמן. בציפייה שעודף הפעילות בבלוטה יתאזן. זה יכול לקרות בסבירות גבוהה יותר לנשים אחרי לידה (גם האשימוטו גם בגרייבס) לידה נתפסת כשינוי קיצוני מידי, כשהאדם לא מצליח לאזן את הבלוטה עם התרופות, הטיפול שינתן הוא יוד 131 – יוד רעיל שהוא אפיני לבלוטה. היוד מצטבר בתוכה, וכך מנוון את הבלוטה ומוציא אותה מתפקוד.
הרפואה הטבעית תטפל תזונה מאוד מוקפדת ועל מנת לאזן את הבלוטה, ההתייחסות לגרייבס היא עודף רעילות באזור הצוואר. הרפואה הטבעית שוללת קיומם של מחלות אוטואימוניות. שכן הגוף אינו יכול לתקוף את עצמו, הגוף הוא בריאה מיטבית שיכולה להתאזן כל עוד אין גירויים והפרעות שיפרו את האיזון הזה.
היפר- תירואידיזם על רקע אדנומה רעלנית:
קשרית-נודולה צומחת על גבי בלוטת התריס. גורמת להפרשה מוגברת של הורמוני התריס והקליניקה יכולה להיות היפרתירואידזם. וזה יכול להיות או גרייבס או קשרית אדנומה רעלנית.
ל70% מהאוכלוסייה יש קשריות והן לא ידועות. .יש תחושת אי נוחות בגרון, אבל לא נראה זאת בדם. (הטיפול הרפואי הקונוונציונלי לעיתים יבקש לעשות בדיקת FNA– (הוצאת צבר תאים לביופסיה) וכן: אולטרסאונד ובדיקת נוגדנים בדם– ANTI TG / TPO
הטיפול הסיני במקרים הללו- יבקש לבדוק אנרגטיקה סינית של הקשרית.
הטיפול ב"קשרית חמה"- נחשב לבעל פרוגנוזה טובה יותר.
קשרית "קרה"- נתפסת כתקיעות דם. במצב כזה הפרוגנוזה פחות טובה. נרצה להניע ולחמם את התקיעות באמצעות דיקור וצמחים . במידה ומתחילים שלשולים- הם יעידו על יציאת חום פתולוגי שנוצר, ויעידו על פרוגנוזה טובה יותר
היפר תירואידיזם Post partum :
היפר-תירואיד לאחר לידה, הורמוני בלוטת התריס עולים. וברוב המקרים זו תופעה שחולפת לאחר כמה שבועות. במקרים כאלו נבדוק את מצב הYIN והדם בגוף האישה.
דלקות בבלוטת התריס:
הסימפטומים יתבטאו בכאב גרון באזור הבלוטה, עליה חדה של הורמוני הבלוטה ברפואה הסינית בדרך כלל נראה חום ורעילות במצבים הללו. הדלקות בבלוטת התריס יתחלקו ל 2 סוגים: אקוטי ותת קליני:
תירואידיטיס אקוטי:
ברפואה המערבית יתבטא כ"התפרצות ויראלית" נפיחות וכאב באזור הבלוטה.
תירואידיטיס תת קליני:
במצב כזה בנוסף לסימפטומים הקליניים של חום הזעה יתכנו גם פסיכוזות בלבול או תרדמת. זהו מצב מסוכן שדורש טיפול תרופתי- מערבי.
בשני המצבים ה טיפול מערבי הוא בפרדניזון ואטופן
אנחנו לא מורידים תרופות. אלא מייצרים חזרה לאיזון תוך מציאת הסיבה לעליית התירוקסין. ובעקבות זאת השימוש בתרופות ילך ויפחת.
הטיפול הקליני מתייחס לבלוטת התריס כמסמלת את מקצב החיים. לעיתים בחוויה הסובייקטיבית של אישה- חווית הלידה נתפסת כשינוי קיצוני והחוויה מוציאה את האדרנל מאיזון. (לכן היפר-תירואיד אחרי לידה זה מצב יחסית שכיח)
נקודת המבט הסינית בקליניקה על עודף בפעילות הורמוני התריס היא כמצב של עודף באנרגייה היאנגית, שזו אנרגיה יותר חמימה ממריצה, או חסר באנרגיה היינית- המקררת ואז הביטוי של האנרגיה היאנגית עולה. רוצה לקרוא עוד על מחלות באיזור הגרון?
בקליניקה נאבחן בצירוף בדיקות דם עדכניות את מצב האדם. ונחפש את הסיבה לעודף פעילות בלוטת התריס. נשלב דיקור ופורמולות צמחים לזירוז החלמה, ונבקש לאזן את הגוף-נפש על ידי תזונה מותאמת אישית.
