הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשׁ֑וֹ (ישעיה פרק נח' ה')
אחת משיטות הריפוי בבריאות הטבעית היא צום.
ברפואה הסינית נקודת המבט על פעולות האדם בעולם היא דרך חשיבה על איזון. לכן פעולה קיצונית כמו צום אינה מומלצת, שכן צום מחליש את הצ'י והדם. וגם כאשר הפתולוגיה תוגדר "עודף"- רעילות ליחה או חום, ניתן להגיע לאיזון בהדרגה.
צום- במונחים קליניים, נחשב פעולה קיצונית.
למה צום?
נקודת המבט של הבריאות הטבעית מתייחסת לאדם בעולם המערבי:
תוחלת החיים גבוהה יותר, אולם איכות החיים נמוכה. האדם חי את חייו בתחלואים שונים, בתנודות קיצוניות במצבי הרוח המשפיעים ישירות על מצבו "הפיזי" ומפרים את האיזון הפנימי בתוכו. מחלות חדשות ומוזרות מוגדרות חדשות לבקרים, מחלות אוטואימוניות ומחלות כרוניות אחרות. בעבר מקור המחלות של בני האדם היה בעיקר מחלות של "חסר", חסר בחומרים, חסר בהזנה. ואילו היום בעידן המודרני, מקור המחלות המערביות הוא "מחלות עודף"-השפע. במצב קיצוני של שפע, היכולת לאזן היא לנקוט בפעולה הפוכה- לייצר מחסור, כלומר צום. הצום מוכר גם ברפואה האיוורוודית ובדתות נוספות. הרפואה ההודית מתייחסת לצום כאל חלק מריפוי דרך אנרגיות. כאשר האוכל והשתייה אינם מקורות הזנה בלעדיים. אלא ישנם מקורות הזנה נוספים לגוף שלנו: כמו אנרגיית השמש,, האדמה, הנשימה, וכן "פראנה" (בסנסקריט "כוח החיות")
הפחד מצום רפואי:
אדם בריא יכול לחיות ללא מזון למעלה מחודש. אנשים מפחדים לצום.
הדעה המקובלת היא כי אדם חולה זקוק למזון על מנת להתחזק. בעידן שלנו זוהי בדרך כלל טעות. כיוון שעיכול מזון דורש הרבה אנרגיה מהגוף. האנרגיה הזו תמיד תהיה "על חשבון" אנרגיה חיסונית והתמודדות עם מחלה. לכן, דווקא במצבי חולי כדאי להמעיט במזון ולייעד את הכוחות בגוף לריפוי ואיזון הגוף.
למה צום בן 24 שעות אינו נחשב לצום רפואי?
ריפוי, הוא תהליך טבעי שאינו חיצוני. כוחות הגוף יודעים לאזן את הגוף להחליף בצורה מחזורית את התאים בגוף. כאשר קבוצת תאים (רקמה) נפגעת בגוף, הגוף יאלץ להחליף אותה. תנאי בסיסי להיווצרות רקמת תאים חדשה ובריאה הוא סילוק הסיבה שבגללה הרקמה התאית הקודמת נפגעה.
איך נוצרת מחלה בגוף?
כשאנחנו אוכלים הגוף מייצר פסולת. לצורך העניין, גם מלפפון מייצר פסולת. סילוק הפסולת נעשה על ידי איברי הורקה דרך הפרשות (זיעה, שתן, צואה, דם וסת) ודרך האוויר ((CO2
כאשר הגוף לא מצליח לשחרר את כל הפסולת היא נאגרת ברקמות, מעמיסה עליהם ומייצרת קושי ומעמסה על תפקודם. לצורך העניין אם הריאות צריכות לפנות CO2 ויש בהן ליחות כתוצאה מרעילות, פסולת שנאגרת, התפקוד שלהן ירד. ואז יקראו לזה בכל מיני שמות של מחלות "ברונכיטיס", "אסטמה", תלוי במיקום הרקמה שנפגעה.
כשהגוף מכניס יותר פסולת מאשר הוא מצליח לסלק- נוצר עומס.
העומס יושב בדרך כלל או על רקמה רגישה או על רקמה פריפריאלית רחוקה מאיברים חיוניים.
נקודת מבט של הרפואה הסינית לשלבי התהוות מחלה:
הרפואה הסינית מדברת שלבים של כניסת מחלה והיווצרות מחלה.
השלב האקוטי בכתבים מדבר על "פלישת פתוגן" מהחוץ אל הפנים. הפולש יכול להיכנס מנקבוביות העור, מפתחי מערכת העיכול או הנשימה. כאשר לגוף אין מספיק אנרגיה להדוף אותו החוצה. אנחנו מכירים את הביטוי בדרך כלל כ"מחלה ויראלית" או "חיידקית" כעל כשאנחנו חולים במחלה אקוטית: שפעת וירוס חיידק כלשהו- אין חשק לאכול.
המנגנון הטבעי הזה הוא חכמה עצומה של הבריאה.. הגוף מרכז את כל המשאבים שיש לו עבור ריפוי. אין לו משאבים מיותרים לבזבז. הוא לא רוצה להשקיע עוד אנרגיה מיותרת בפירוק מזון. לכן במצב של מחלה אקוטית (כמו שפעת או וירוס בטן )- צום עם שתיית מים הוא דבר מבורך, שמאפשר מנוחה לכל המערכות בגוף. כל הכנסה של חומר לגוף, אוכל, תרופות כמו אקמולי ונורופן, תרופות נגד נזלת, שיעול, כאבי בטן – יעכבו את הגוף בריפוי או יכניסו פנימה את הפתוגן (הרעילות).מחלה אקוטית היא דוגמא למנגנון המופלא של הגוף.
כאשר הגוף לא מעלה חום, אין לו יכולת להדוף פתוגן והפתוגן נמצא בשכבה עמוקה יותר. ברפואה הסינית הוא תקוע בשכבת השאו יאנג- שכבה בה רואים ביטויים הבאים לסירוגין במקביל. ואם הפתוגן חדר שכבה זו- הוא מגיע לשכבות היין העמוקות. במקרים כאלו בדרך כלל נראה כבר אדם עם מחלה כרונית ובדרך כלל הוא לא מסוגל להעלות חום.
המטרה בצום אם כך, לפי נקודת ראיה זו היא לייצר ריפוי מהשכבות העמוקות ביותר של הגוף נפש. ולייצר מצב בו האדם החולה במחלה כרונית, מזרים צ'י ודם ואחד המדדים לאדם שהצליח לאזן את עצמו ממחלה כרונית הוא לייצר בשלב הריפוי העלאה של חום הגוף (יצירת מצב של "מחלה ויראלית/ שפעת). שכן סימן זה הוא שפעול השכבה החיצונית, המגנה של הגוף.
איך הגוף מרפא את עצמו בצום?
תהליך העיכול הוא תהליך הדורש מהגוף הרבה מאוד אנרגיה.
הצום מאפשר לרקמה/ איבר חולה – מנוחה.
מנוחה של איבר חולה תאפשר לו להתחדש למשל כיבים בקיבה או תרסריון המיוצרים מעודף חומצה, הגוף יפסיק לייצר כמויות של חומצת הידרוכלורית והרקמה תוכל
בעולם של שפע עודף של חומרים השוקעים באיברים/ דפנות כלי דם מונעים ספיגה של חומרים חיוניים. למשל: עודף שומנים במעי הדק עלולים לגרום לאי ספיגת מינרלים כמו ברזל/ סידן. עדף שומן בדם עלולים לגרום לחוסר הזנה של רקמות פריפריאליות (ובהמשך רקמות חיוניות יותר)
איך הגוף מזין את עצמו בצום?
צום הוא תהליך של הזנה עצמית. צום רפואי קצר מתחיל משלושה ימים. ואינו יוצר רעב לאוכל. וכך במקום להיות מוזן מאוכל חיצוני, הגוף מפרק רקמות מיותרות לזמן מוגבל וניזון מהם. התהליך הוא מופלא, שכן הוא אינו יוצר הרעבה. הגוף לא משקיע אנרגיה בפירוק מזון.
בצום ישנו תהליך הנקרא "אוטוליזה" autolysis) אוטו= עצמי ליזיס= פירוק) הגוף מתחיל לפרק את עצמו, ובמעבדה נראה שהוא לא פוגע ברקמות ותאים בגוף אלא הוא מקטין תאים, והפלא הגדול הוא שהגוף מוציא מהתאים קודם כל את הפסולת ומשתמש בשומן שבהם.
צום היא דרך יעילה ביותר לניקוי הצטברות של רעילות.
ההגדרה לרעילות היא הגדרה קלינית. ברפואה הסינית רעילות יכולה להתבטא כשילוב בין לחות לאש/חום. והביטויים המוכרים לכך יכולים להיות: מגרנות, כאבים מסוג מסויים, בחילות והקאות מסוג מסוים, וביטויים נוספים.
מה יתרונותיו של הצום הרפואי?
יצירת מנוחה לאיברים ורקמות וסילוק רעילות/ פסולת מהם.
גמילה מהתמכרויות למתוק, אלכוהול, עישון, קפה ועוד ממכרים אחרים.
הצום הרפואי משמש שיטת אבחנה- לפי יכולותיו של הגוף בזמן צום, ניתן לאבחן סימנים מקדימים למחלות עתידיות. כיוון שרקמה/ איבר חולה יגיבו בשעת צום בתופעות אקוטיות. דוגמא לכך ניתן לראות אפילו מצום רגיל בין יומו לדוגמא: אנשים שצמים ביום כיפור וחשים קושי לצום: כאבים (כאבי ראש, כאבי בטן וכו'..) כפי הנראה צברו "רעילות" והגוף מתחיל כשלב מקדים לקראת פליטת הרעילות החוצה. (אם כי תהליך האוטוליזה מתחיל מהיום השלישי לצום).
תנאים לצום:
על מנת לצום צום רפואי, יש צורך בליווי מתאים ובסביבה נוחה. שתיית מים
ההחלטה על מספר ימי הצום תלויה בפתולוגיה וביכולת של האדם
התקופה הטובה לצום היא באביב.
הדרכה נכונה היא תנאי חשוב לצום מוצלח, כמו גם פיקוח של רופא.
צורת הפיקוח תלויה בסוג הצום.
משברי ריפוי
בצום הרפואי המטרה שיופיעו משברי ריפוי. משבר ריפוי הם בעצם עוגנים/ צמתים לאיזורים/ איברים שמתחילים לייצר הפרשה מתוכם (ניקוי הפסולת) ביטוי למשברי ריפוי יהיו כאבים מסוגים שונים (כאבי ראש/ בטן)חולשה, טעם מר, ועוד…
במצב בהם האדם הצם חולה במחלה כרונית, הביטוי של משברי הריפוי יהיה לפי סדר ההידרדרות של מצבו. (לדוגמא אם סבל לפני שבוע מכאב ביד, ובעבר סבל מסטרפטקוק בגרון, הוא יחווה משבר ריפוי שיתבטא קודם כל ביד ובהמשך בכאב גרון).
סכנות של צום ומחלות כרוניות:
כמות הרעילות במחלות כאלו, אשר נמשכות שנים, היא בדרך כלל גדולה. כיוון שכשהמצב מורכב. יש בכך סכנה גדולה. הגוף במצב כזה העמוס ברעלים דחוקים ועלול להיות מוצף לפתע פתאום בהמון רעלים וזה מסוכן.
לכן השימוש בצום הרפואי במצבים של מחלות כרוניות ואחרות דורש הנחיות מאוד מדוייקות וליווי צמוד. וכן מעקב צמוד ובדיקות דם, מעקב רופא וילווה בהרבה מאוד הסברים.
נספח:
