"כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י ה' רֹפְאֶֽךָ׃"
(שמות פרק טו כו)
"אתמול בצהרים שכבתי במיטה
צלחת מעופפת במרפסת נחתה
מתוכה יצאה יצור חמוד
עם שני זוגות עיניים ואזנים על עמוד
האנטנות קלטו שתיהן….
בן עב"ם לא מהעולם הזה…" (גזוז- דני סנדרסון)
אין מושג כזה "מחלות אוטואימוניות".
העולם המערבי קיצוני במהותו. ואנחנו , שחיים בו, מוכנים להיות שבויים בתפיסות כל כך לא הגיוניות. תפיסות טועות ומטעות כמו "מחלה אוטואימונית"…
מחלה אוטואימונית מוגדרת ברפואה המערבית כמחלה לא מוסברת בה " מערכת החיסון (הגוף) תוקפת את התאים הבריאים של הגוף"
ההסבר המערבי מניח שככה סתם ביום בהיר אחד- מערכת החיסון מתעוררת לה ומתחילה להפציץ את הגוף ולתקוף….וכך אדם שנולד בריא הופך לחולה.
ההסבר הזה- הוא חסר הגיון.
התפיסה בקליניקה נסמכת על חשיבה הגיונית של הבריאות הטבעית מדוע נוצרת מחלה.
על פי הבריאות הטבעית כל מחלה באשר היא (נזלת או סרטן אין הבדל) היא הצטברות של רעילות. על פי הרפואה הסינית מחלה היא יציאה מאיזון.
לכן: מציאת הגדרות מערביות למחלות- תתייחס לאוסף סימפטומים ייחודים שלהן.
אך בעצם יש רק מחלה אחת: רעילות.
מהו איזון? הליכה לפי חוקי הטבע.
שינה- בשעות הלילה וערות בשעות היום עקרונות לשינה איכותית
תנועה מאוזנת– לא מאומצת מידי ולא יושבנית מידי .כאב ותנועה נכונה
תזונה בריאה נכונה בזמנים נכונים ולפי כללי אכילה נכונים
ובעיקר- נפש בריאה. רפואת הנפש בקליניקה
מהי נפש בריאה?
כאשר אדם חי בעולם ואין לו רגשות שלילים (כעס תסכול קנאה שנאה עצב פחד וכו') נפש בריאה עקרונות
מתי מגיעה מחלה?
כאשר אדם מפר חוקים– הגוף והנפש יצאו מאיזון ותגיע מחלה.
ברפואה הסינית מחלה, (קרי, רעילות) תתבטא בחסר איזון בין חומר (YIN) לאנרגיה (YANG).
מחלה היא הצטברות של פסולת שהגוף לא מספיק לפנות.
לכן: מחלות המוגדרות ברפואה המערבית כפתולוגיות מוגדרות ומאובחנות היטב כמו : סרטן, אסטמה, סכרת, שפעת, פיברומיאלגיה ומחלות אחרות אינן אלא מחלה אחת. והיא: הצטברות של רעילות.
רעלים יכולים להיות "פיזיים" או "נפשיים".
רעלים יכולים להיות עודף אכילה של מזון בריא, (או אכילת ג'אנק פוד) או מחשבות שליליות, רגשות שלילים- כל אלו מייצרים עומס על הגוף.
תא בודד בגוף מייצר בכל רגע נתון המוני תהליכים. כאשר לאורך זמן הוא מועמס ברעילות הפעילות התאית תואט בהדרגה.
הרפואה הסינית מביטה על הטבע ובתוכו על האדם- מנקודת מבט של תנועה.
מזון או מחשבה יותמרו בגוף לצ'י- להזנה נפשית ופיזית של האדם. במצב תקין האדם אוכל משהו, או חושב מחשבה כלשהי- הגוף יודע "להזרים את הצ'י", דהיינו להכניס את חומרי ההזנה במלואם לתוך התאים ולסלק את הפסולת.
ניקח לדוגמא אדם שאוהב את העבודה שלו ופעם אחת הבוס כעס עליו. האדם הגיע הביתה פגוע ויום למחרת יצא לעבודה שמח. אדם כזה הצליח להזרים את הצ'י", הצ'י לא נתקע לו בין תאי הגוף. פחד טראומה- הרגש של יסוד המים כמו גם אדם שאוכל אוכל בריא במידה ומצליח לייצר יציאות תקינות והגוף מוזן היטב .
כאשר האדם חווה טראומה רגעית והאדם לא הצליח להתמודד עם העומס וזה נכנס פנימה. או כאשר אדם מתנהל לאורך שנים בצורה לא מאוזנת- הרעילות המצטברת תיאגר בגוף וביום בהיר אחד תתבטא ב"מחלה".
רגש שלילי לאורך זמן – מייצר חסר איזון.
בעולם המערבי ה"יאנגי" המערכת הסימפטטית עובדת הרבה מעבר למה שהיא צריכה לעבוד, ואין איזון עם המערכת הפרה -סימפטטית.
מזון שנאכל בלילה (בזמן בו האדם צריך לישון) או עודף מזון – יאלץ את מערכת העיכול לעבוד קשה מאוד. לאורך השנים היא עלולה להיחלש ואם האדם לא עשה שינוי נכון- הצטברות המזון – תיהפך לרעילות. שיטת הטיפול בקליניקה
תרופות אינן מרפאות.
הכוח היחיד שיכול לרפא- הוא כוח החיות הפנימי שנמצא באדם. הסינים קראו לו צ'י.
ורק באמצעות הכוח הזה הגוף יודע להחלים.
אבל כאשר האדם מתנהל בחוסר איזון הוא צובר רעלים, וכאשר הוא ממשיך לצבור בנוסף גם תרופות המחלה לובשת ופושטת הרבה צורות...
מהלך התהוות מחלה –מסודר גם הוא לפי חוקי הטבע.
כאשר מתחילה להצטבר רעילות בתאים, כוח החיות (חכמת הגוף) תגרום לזירוז הפרשת נוזלים מפתחי ההורקה על מנת לשחרר את כל הרעילות החוצה. (בדרך כלל בצורת ליחות הפרשות) בשלב מתקדם תשוחרר רעילות תמידית מאותם פתחי הורקה (למשל: נזלת תמידית מהאף או דימום וסתי לא נורמלי, או יציאה מוגברת- שלשול תמידי כמו במחלות מעי קשות או הקאה)
בהמשך- אם הפתחים הללו יחסמו, וזה קורה בהרבה מקרים כתוצאה מלקיחת תרופות שמשבשות את התנועה בגוף (למשל: תרופה לעצירת שלשול, תרופה לעצירת נזלת) הפסולת תצטבר בגוף ברקמה כלשהי ותיווצר מחלה פנימית יותר.
הרפואה המערבית היא רפואה סימפטומטית. מאבחנת לפי סימפטומים ומטפלת בסימפטומים.
הרפואה המערבית תגדיר את המחלה בלבושים שונים. וכך ממצב של סבל "קל" כאבים בבטן שהחלו מרגישות קטנה במעי יהפכו ל"קרוהנס"
בהרבה מקרים הרופא יתקשה לאבחן מחלות אוטואימוניות. וכך מחלת האפלה ( (APLA תוגדר פתאום לופוס ו"מחלת השיוגרן" תהפוך ל"לופוס" ואם נעלמים המשקעים בדם זה הופך ל"מחלת הפיברומיאלגיה"… ההגדרות הן תלויות סימפטומים וכשהסימפטומים לא תואמים להלך המחלה נוצר בילבול.
למה אבחון מחלה אוטואימונית מבלבל לעיתים?
כיון שההסתכלות של הרפואה המערבית היא תלויות סימפטומים. (הרכב דם, ESR CRP WBC RBC אבץ ויטמין D…) והגוף הלא איננו רק פיזי. הוא מושפע מהיבטים נפשיים.
בדיקת חומרים בגוף היא חשובה, אבל אינה יכולה לתת לעולם מדד מדויק על מצב האדם.
ברפואה הסינית כל מצב של "מחלה אוטואימונית" יוגדר כמצב של סטאזיס (עמדון) דם.
מנקודת המבט הסינית, הדם הוא כוח גם מניע תהליכים וגם מזין רקמות.
כאשר המצב האנרגטי של הגוף נמצא בסאטזיס. תהליכים בגוף נתקעים ורקמות לא מוזנות כראוי.
"מחלה אוטואימונית" כזו או אחרת- היא תגובה נכונה והכרחית לגירוי לא נכון.
יש חוקיות מאוד ברורה בטבע ויש מהלך התהוות מחלה.
בדרך כלל הגירוי הוא קבוע ומייצר עומס על הגוף. ואז בדרך כלל נראה סימנים מקדימים לרגישות באותה רקמה פגועה.
לפעמים הגירוי הוא חד פעמי אבל מאוד עוצמתי- כמו טראומה וזה מייצר השפעה מיידית על תאי הגוף.
אין מחלה שמגיעה במקרה. אין מערכת חיסון ש"תוקפת את עצמה"
כמו שחיידקים וירוסים- אינם הסיבה למחלות. מער חיסון חזקה עקרונות
תרופות למחלות אוטואימוניות- מטפלות בסימפטום ולא מטפלות במחלה.
ההסבר המערבי למחלה אוטואימונית משאיר את האדם נבוך וחסר ישע ובעיקר לא לוקח אחריות על מחלתו.
החברה המערבית מאופיינת בשאיפה מירבית לנוחות. הרצון שהכל יהיה תמיד נוח, דוחק דברים חשובים והכרחיים ומייצר מצב מסוכן בו אנחנו "מאשימים" גורם אחר במצב שאליו נקלענו. ונסמכים על אמיתות שקריות נוחות כמו גורם חיצוני שתוקף את הגוף אם ב"מחלות אוטואימוניות"- "מערכת החיסון תקפה את הגו" או במחלות "חיידקיות" ויראליות"- הוירוס / חיידק תקף את הגוף.
מתקפת החייזרים עוד לא הגיעה לכדור הארץ.
לכן ההסבר הזה- הוא מיסטי לחלוטין.
יש חוקיות מאוד ברורה לטבע.
והגיון מאוד מדויק.
אין מאגיה שחורה אין מערכת חיסון שקמה עלינו להשמידנו ואין חיידק אפל שתוקף אותנו.
יש לנו אחריות בלעדית על הגוף-נפש שלנו. ואין גורם חיצוני עליו ניתן להאשים אותו.
האשמה של החיצון- היא מאפיין מרכזי בתרבות מערבית
כשאדם מפר חוקים הוא לא מדויק בחיי היום יום שלו. מצטברת רעילות.
המקום בו האדם לוקח אחריות על הפרה של חוקי הטבע- הוא מקום בו אדם מתחיל להתבונן פנימה- ולמצוא את הדיוק הפנימי שלו לאיזון הגוף.
מתי ניתן לחזור לאיזון?
כאשר המצב הפיך- ניתן לחזור לאיזון. התעלמות מסימנים קלים, לקיחת תרופות, מטשטשים את הסיבה למחלה. ויש סיבה לכל מחלה.
כאשר ה"מחלה" לא בשלב מתקדם ואין ברקע שימוש בתרופות או ניתוחים, ניתן לאזן בחזרה את הגוף ולהשיב את כוח החיות.
ככל שברקע יש תרופות ו/או ניתוחים הגוף יותר מותש.
להחזיר את האיזון לעולם שלנו-להחזיר את האיזון לעצמנו:
בניגוד לעולם הישן, (לפני 200 שנים) היום הכל מהיר, אין דחיית סיפוקים. הרפואה הסינית תביט על עולם כזה בהשוואה לעולם לפני 200 שנים ותתייחס אליו כ"עולם יאנגי" לא מאוזן.
מהו יאנג?
יאנג (YANG) הוא חלק שמרכיב את השלם בטבע. למולו עומד תמיד היין(YIN).
בטבע יש שני כוחות מנוגדים והם מרכיבים כל דבר. בספר הקלאסיקה הפנימית של הרפואה הסינית ה –Nei jing הסינים הקדמונים דיברו על שני מושגים בסיסים: יין ויאנג. יין ויאנג- הם חלק מחוקיות שקיימת בטבע. הם לא עומדים כל אחד בפני עצמו, אלא אחד ביחס לאחר.
היין YIN לעומת היאנג הוא יותר לח יותר קר יותר חומרי לכן יותר כבד ואיטי, הוא יותר חבוי ונסתר.
היאנג YANG לעומת היין הוא יותר אנרגיה, חמה, יבשה מהירה גלויה לכל.
ביהדות שני הכוחות הללו נקראים: הכוח ההתכנסות מול כוח ההתפשטות.
היאנג של הגוף הוא ביטוי לחום ולאנרגיה. יאנג – הוא הכוח שיזיז דברים בטבע. בעוד שיין הוא החומר סיכוך שהיאנג –צ'י מזיז.
אין אדם, צמח, חיה, עולם שאינו מורכב מיין ויאנג. במבט על יום ולילה- היאנג צומח עם זריחת השמש ומגיע לשיאו בצהרי היום כשהשמש זורחת במלוא עוצמתה. ומשם והלאה היין מתחיל לתפוס יותר ויותר מקום עד החשיכה המוחלטת בו היין שולט. במבט על עונות השנה- הקיץ הוא ביטוי ליאנג בשיאו. אחר הצהרים כשהשמש שוקעת באור הדמדומים- היאנג מצטמצם ואת מקומו תופסת התכנסות פנימה, חושך קרירות שהם ביטוי של יין וחומר. אם נביט אל העונות- אזי החורף הוא ביטוי ליין בשיאו.
בחשיבה מערבית ניתן לדמות את הכוחות הללו בגוף האדם גם למערכת העצבית הסימפטטית אל מול המערכת העצבית הפרה- סימפטטית. כאשר המערכת הסימפטטית תקביל ליאנג שתפקידו להזיז תהליכים במהירות ובעוצמה באמצעות חום. בעוד שהמערכת הפרה סימפטטית תקביל ליין השקט האיטי הקר.
אז מהו "עולם יאנגי"?
כאשר ישנה תנועה מהירה כוחנית(של יאנג צ'י) בלי הרבה חומר סיכוך(יין)
החומר-היין ישחק, ילך ויאבד.
העולם המערבי הוא עולם שאינו דוחה סיפוקים, רץ בקצב מאוד מהיר, ובכך מאבד הזנה חשובה של יין. זהו המשבר אותו אנו חווים היום, עולם שבו החום והיובש שולט. אין גשמים, אין הזנה נכונה ומקררת של הגוף והנפש (ובעקבות זאת למשל יש יותר מתחים וכעסים).
מחלות "אוטואימוניות" הן המצאה של העולם המערבי. הן לא היו קיימות באחוזים כל כך גבוהים לפני 100 ו200 שנים. הן ביטוי ל"עולם היאנגי". לאפקט החממה בו אנו חיים.
הם ביטוי לחוסר האיזון הקיצוני בו אנו מוכנים להיות מבלי משים.
במבט קליני על "מחלה אוטואימונית"
ברפואה הסינית-חוסר האיזון פוגע באיכות האנרגטית של התנועה ההזנה והקירור של הדם.
זהו מצב מורכב- בו אנו נדרשים גם לנקות רעילות מהתאים ובד בבד להזין רקמות.
מצד אחד כוחות הגוף חלשים וסילוק פסולת הוא דבר מאוד מניע ומתיש.
מצד שני הפסולת האגורה בתאים לא מאפשרת לצ'י לכוח החיות, לדם- לאזן את הגוף.
נדרשת כאן עבודה עדינה, ממושכת, סבלנות מרובה והתבוננות פנימית לתוכנו.
בקליניקה, הטיפול הוא באדם ולא במחלה.
העיקרון המנחה הוא שהגוף יודע לאזן את עצמו, לגוף יש רגישויות, אולם הגוף יודע להחלים.
כל הריפוי נסמך על אבחנה. אבחון הסיבה לתגובה/ מחלה. סילוק הגירוי יאפשר חזרה לאיזון.
כי אין רפואה בעולם לבד מכוח החיות הפנימי הנמצא בגוף.
