"יְדֵיהֶ֤ם ׀ וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן רַ֭גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ לֹֽא־יֶ֝הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם"
(תהילים קט"ו פס' ז')
אזור הגרון הוא אזור בעל חשיבות רבה. הרבה פתולוגיות מתנקזות למעבר הצר הזה.
אז אפשר לקחת אנטיביוטיקה יוטירקס אלטרוקסין וסטרואידים….
אבל הרפואה המסורתית ששמה דגש על הגוף והנפש תבקש להבין את הסיבה למחלה באזור הגרון
למה ישנן בלוטות לימפה נפוחות? סטרפטקוק? כאבי גרון? תת פעילות של בלוטת התריס? עודף פעילות של בלוטת התריס? קשריות ואדנומות רעלניות ועוד…
מציאת שורש הבעיה- היא הדרך לפתרון הבעיה.
הטיפול המסורתי יאזן את הגוף ויאפשר לו לאזן את בלוטת התריס, לטפל בדלקת הגרון, סטרפטקוק או בתפיסות הצוואר.
רפואה סינית ומחלות באזור הגרון:
הרפואה הסינית מתייחסת לתנועה סדירה והרמונית בתוך המרידיאנים. יש תנועה שצריכה לעלות ובמקביל תנועת מרידיאן שצריכה לרדת. ואם יש חוסר איזון- אזי ישנה דיסהרמוניה בתנועת היאנג צ'י במרידיאנים.
בגוף שלנו, הצוואר הוא – מקום חיבור בין אנרגיה שמגיעה מהשמיים ואנרגיה שמגיעה מהאדמה, תקיעות במקום כזה- יכולה לגרום לא רק כאב ונוקשות בצוואר ובגב, אלא כוללת בתוכה הרבה מאוד פתולוגיות.
השמיים קשורים לסדר, עקרונות, חוקים, התוויה של דרך. לכן הצ'י שמגיע משם הוא יותר קרוב לאנרגיה.
האדמה– קשורה למסה לחומר גולמי. והצ'י שיגיע מהאדמה יהיה יותר קשור לחומר.
תעלת הגרון או "מיצר הגרון" הוא נקודת החיבור בין ה"שמיים"- צ'י הראש- המח- החשיבה–
לבין:
האדמה מביאה איתה ל"מיצר הגרון"- צ'י של חומר, של גוף. צ'י של עשייה : לב- שפועם, איברי עיכול שמעכלים, איברי הרבייה- החומר הזה עובר במיצר הגרון לכיון מעלה, לראש-להיפופוזה.
השמים– צ'י הראש- המח שולט על כל פעולה בגוף, אחראי על קצב פעימות הלב, על הנשימה, ההיפותלמוס- היפופיזה- מעבירים פקודות לבלוטת התריס לוויסות הורמוני תריס, לבלוטת האדרנל- לוויסות אדרנלין., לשחלות אשכים- לוויסות הורמוני מין. לדיכוי /ויסות מערכת החיסון למצב הרוח והרגשות, ולדרך שבה אנחנו מוציאים או מאחסנים אנרגיה.
מה הקשר בין אדמה- חומר לשמיים- רוח, אנרגיה?
הקשר בין המוח ("השמיים") המשליט סדר ומתאם בין פעולות הגוף השונות לבין צ'י הגוף על כל איבריו היצרניים- נעשה דרך המיקום הפיזי בצוואר.
מיצר הגרון- הוא מעין "פקק תנועה", "צוואר בקבוק" – מקום אליו מתנקזים המון דברים החשובים מעבר של "רעיונות ומחשבות"(אנרגיה) מוצאים את ביטויים מהכוח אל הפועל מהמוח לאיברים שנמצאים מתחת לצוואר.
הדם (שהוא חומר) מוזרם בעקביות לתפקוד תקין של המוח ועובר במיצר הגרון.
מיצר הגרון חשוב לנו ביותר לתהליך הנשימה. הריאות יונקות אויר ומוציאות אותו דרך המעבר הצר של הגרון.
הצוואר והגרון- חשובים לנו גם בתרגום המחשבות, ביכולת ביטוי באמצעות הדיבור, הקול המופק ממיתרי הקול- יוצא דרך המעבר הצר של הגרון הדיבור מתבטא בסופו של דבר במעשים. הגיית רעיונות וביטויים במילים מגבשת את המחשבות ומקרבת אותם להתממשות.
הצוואר ונקודות הדיקור "אשנב לרקיע":
ברפואה הסינית רוב נקודות הדיקור שנקראות "אשנב לרקיע"- ממוקמות באזור הצוואר. כשמטפלים בבעיות צוואר לסוגיהן חשוב להזכיר אותן. כמובן שהדיקור שלהם חייב להיות מדויק וזהיר, והטיפול בהם הוא תלוי אבחנה סינית (לא אבחנה מערבית) אבל היכולת שלהם לטפל גם במצבים המוגדרים "פיזיים" וגם במצבים המוגדרים "נפשיים"- כאחד. מוכיחה שוב את החיבור הכל כך טבעי בין גוף לנפש.
הרפואה הסינית מטפלת בתנועת היאנג צ'י במרידיאנים בגוף. התנועה צריכה להיות הרמונית. ישנם מרידיאנים שמעלים צ'י ומרידיאנים שמורידים צ'י והתנועה ההרמונית בינהם צריכה להיות מדוייקת.
10 נקודות הדיקור "אשנב לרקיע" ממוקמות בצוואר חוץ מנקודת הריאות((LU 3) ונקודת מעטפת הלב (PC 1)
מה ההשפעה על הגרון – צוואר של נקודות הדיקור "אשנב לרקיע"?
"הנקודות (אשנב לרקיע) והפתחים (נחיריים אזניים ופה) של הפנים והראש הם כמו חלונות גבוהים של המבנים הגבוהים, על סמך זה הצ'י יכול לזוז. כאשר ישנו חוסר סדר בזרימת הצ'י במרידיאנים של פלג הגוף העליון- עלולה להיווצר תקיעות במעבר הצר הזה, דבר שיגרום לחוסר בהירות של השמיעה והראייה, איבוד פתאומי של הקול, עיוותים ואיבוד הכרה" (Zhou Zhi Chong פרק 32 של הציר השמיימי)
מכאן ניתן להבין שנקודות אשנב לרקיע פותחות את הפתחים בכדי לשחרר תקיעות בחלקים העליונים של איברי הגוף, דרכן נפתח אשנב- חלון שהגוף יוכל להתאוורר. הן בעצם יוצרות סירקולציה באזור הצוואר- שמקשר בין הגוף לראש. חלק גדול מהן מטפלות בסקרפולות וגוייטר, חלקן, בשילוב עם נקודות אבחנה אחרות יטפלו באיבוד קול, עיוותים, אפילפסיה ועוד פתולוגיות באזור.
נקודות אשנב לרקיע שמישות גם לדפוסי חשיבה שלילים כאשר :"אדם נעול בבית כלא החשוך של דפוסי מחשבות שלילים" לכן שמישות בדיכאון פוביות חרדה, קושי להתגבר על אבל, קושי להתבטא רגשית- ויכולות לשמש (בשילוב נקודות אבחנה אחרות!) לפתיחת חלון של תקווה של שינוי בדפוסי חשיבה.
יהדות -ומחלות באזור הגרון:
נקודת המבט של הרפואה המסורתית בכלל והרפואה הסינית בפרט- מדבר על הצוואר-גרון כמקום חיבור בין אנרגיה שמגיעה מהשמיים ואנרגיה שמגיעה מהאדמה, אי יכולתו של אדם לממש רצון חיובי שלו- עלול לתקוע את זרימת הצ'י והדם, אשר עוברים במיצר הגרון בסדר מופתי ובדיוק רב. תקיעות במקום כזה- יכולה לגרום לא רק כאב ונוקשות בצוואר ובגב, אלא כוללת בתוכה הרבה מאוד פתולוגיות: החל כאב גרון- מסטרפטקוק, ענייני תירואיד: תת/ עודף פעילות בלוטת התריס, אדנומה רעלנית ועוד…
על ידי מציאת שורש הבעיה ניתן וברוב המקרים, לאזן את הגוף ולאפשר לו לאזן את בלוטת התריס, לטפל בדלקת הגרון או בתפיסות הצוואר.
מנקודת מבט היהודית:
הצוואר הוא איזור שמאפשר דיבור דרך מיתרי הקול נשימה, מניעת מעבר מזון.
פעולת הדיבור נחשבת ביהדות ככוח בורא.
כתוב: "חיים ומוות ביד הלשון".
בעולם ישנם 4 צורות חיים: דומם צומח חי ומדבר.
האדם נבדל משאר היצורים- באמצעות יכולת הדיבור. (היצורים האחרים הם בעלי יכולת תקשורת ביניהם אך לא באמצעות דיבור)
דיבור מייחד את האדם ומעלה אותו למדרגה גבוהה יותר מכל הנבראים.
לפי הקבלה- הדיבור אינו רק ליצירת תקשורת. אלא רוב עניין הדיבור הוא בכדי לברוא.
יש לדיבור כוח בורא!
אז למה אנחנו לא בוראים כשאנחנו מדברים?...
כי אנחנו בכל עת "מקלקלים את הדיבור". פוגמים ביכולת הזו.
אדם ששומר על הדיבור- (נמנע מלשון הרע, מרכילות, מהבלים וניבול פה) יש לו כוח.
הדיבור שלו פועל ובורא- בדיוק כשם שהדיבור של הקב"ה- בורא.
הנביא- מצליח בעזרת הדיבור לשנות דברים.
הכוח שבדיבור ניתן למי שיודע מהי המטרה החשובה שלשמה נועד הדיבור(למשל לקבל ברכה מאדם צדיק).
"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז"-
יש כוח לדיבור, לתפילה, לבקשה של ילד.
הייתכן שכוח הדיבור של ילדים חזק יותר מכוחם של צדיקים?
כך שואל החפץ חיים- הלא אמוראים היו צדיקים גמורים וישנם סיפורים שלמים בגמרא על היותם מחיי מתים. אלא: שאפילו דיבורם של צדיקים כמו האמוראים- היה לעיתים פגום בדברים בטלים. ואילו בכוח הדיבור של ילד ובתמימותו- אין בו פגם.
מה הכוונה ב"דיבור נקי"?
מי שמתחיל ללמוד את כוח הדיבור- ממעט לדבר.
אין הכוונה ב"לשון הרע". אלא ב"סתם דיבורים". ו…כמעט ואין סתם דיבורים
כשמדברים "סתם כי לא נעים כי יש שקט- ואז מדברים…על מה מדברים כדי ליצור עניין? על מישהו.
וכשמדברים סתם- זה מחליש את כוחות הנשמה.
מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע.
לדיבור יש קשר ישיר לעוצמות החיים לכוחות החיים, לבריאות.
דיבור מייצר קשר בין נשמות. שכן אדם הוא חלק בלתי נפרד מהאלוקות באמצעות הנשמה שבתוכו שהיא -"נשמת אלוקה ממעל".
חכם מדבר רק דברי טעם. "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא-שתיקה" (משנה אבות א יז')
לפי מה נקבעת עוצמת הדיבור?
מילה יוצאת ממקום עמוק מאוד והולכת לאיזושהי תכלית.
דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
אם אדם מאמין בדבריו באמונה שלמה גם אם יגמגם אותם- הם יכנסו לנפש השומע.
כלומר- מאותו מקום ומאותה הכוונה שהאדם מדבר- זה יחלחל לעומק.
אם אתה אומר משהו אמיתי במלא כוונתך – זה נכנס.
מה בין חברה דמוקרטית לרכילות?
כוח ההרגל. התרגלנו ללשון הרע סביב. וזה נתפס נורמטיבי.
הדבר המעניין הוא שביהדות גדול ה"עונש" של השומע רכילות ולשון הרע מה "עונש" של מי שמדבר לשון הרע.(המושג שכר ועונש הוא כמובן פשט)
למה? כי אם לא היה "נמען" (כלומר :שומע) אזי המוען –לא היה מדבר.
פרקטית, איך יוצאים מסיטואציה של שמיעת "לשון הרע"?
להגיד מראש "אני לא מעוניין לשמוע על גורם שלישי שלא נמצא"
האדם צריך לשמור על דיוק, לכן מתפקידו להיות בסביבה נקייה. ואם בכל זאת שומעים רכילות-לשון הרע- לכוון מעומק הלב שלא להאמין לה.
התרגלנו בכללי הדמוקרטיה ש: "לגיטימי לדבר על הכל"…זה יוצר חולי.
המקור הראשי של העיוות החברתי שמשפיע על הנפש- זה דיבור לא מדויק כי דיבור הוא כוח בורא.
כל עבירה פוגעת באיבר אחר. איסור לשון הרע– פוגע בכל הקומה. (בכל האיברים)
האיסור על לשון הרע הוא האיסור שאולי מבטא יותר מכל את היחסים התקינים שצריכים לשרור בין אדם לחברו על פי התורה . החשיבות של איסור לשון הרע כל כך גדולה, עד שפעמים רבות המושג שנאת חינם מקביל לאיסור לשון הרע. איפה ניכרת החומרה שלו? ביהדות ישנן שלוש העברות שנחשבות החמורות ביותר: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (ערכין טו, ב) חז"ל קבעו שאיסור לשון הרע שקול כנגד שלושתם! בית ראשון נחרב בעוון עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים,
ואילו בית שני, שעד היום עומד בחורבנו, חרב בעוון שנאת חינם ולשון הרע (יומא ט, ב).
בדורנו התרגלנו להבלים הנחשבים "תכניות בידור" בתקשורת, לשיימינג והוצאת שם רע, להסתה ושנאת האחר. כוח ההרגל המגונה הזה מוטמע באווירה סביבנו. פוגם בדיבור. פוגם בהרמוניה הכל כך מדויקת- ומשפיע עלינו. קוראים לזה : "הדהוד"
למה זה קשור לרפואה סינית?…מה הקשר בין דיבור להחלמה ממחלות?
ביהדות חשוב השילוב בין הכוונה למעשה.
גם על מנת לרפא,לעודד את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף- יש עניין של כוונה. כוונת המוען וכוונת הנמען.
כשאתה עושה פעולה= הבריאה מחזירה לך כוח. ( בפשט: זה נקרא "שכר ועונש" )
כשתזרוק אנרגיה חיובית לעולם- זה יחזור אלייך (ויש לכך חוקיות ברורה- לא תמיד בדיוק באותו הרגע לא מאותו אדם וכו')
כשאתה פועל בעולם לטובתך, והרצון הוא אגואיסטי- לקחת מהבריאה, מהטבע, מבלי להחזיר. (אפילו שלא לקחת מאנשים).
הקבלה היהודית מדברת על חוקי טבע ברורים : כל פעולה שאדם פועל בעולם מייצרת ויברציה- הדהוד לסביבה. ואם הוא עושה מעשה טוב הוא בונה צינור של שפע שישפיע עליו ועל הסביבה, העולם.
כאשר אדם פועל בעולם עבור עצמו – עצם המעשים מייצרים חסימה של התנועה, של צינור השפע לו ולסביבה שלו.
ככל שהאדם יותר "מזוכך"-נקי, התגובה יותר מידית. ככל שלאדם יש יותר כוונות לפעול לטובת עצמו בעולם (קליפות בשפת הקבלה) יש "הסתר פנים", כלומר: החסימה, "העונש" התגובה השלילית תגיע מאוחר יותר.
גם הרפואה הסינית רואה את האדם כחלק מן הטבע. הטבע- הסביבה משפיעה על האדם, והאדם משפיע על הטבע. למשל: רוב המדענים מאששים את הסברה כי הפשרת השלגים בקוטב במאה השנים האחרונות, היא תוצאה של פליטה מלאכותית של גזי חממה, פליטת גזי חממה הוא נזק שהאדם גורם. כמו גם: שיטפונות, בצורות, הוריקנים, הכחדה של מינים ביולוגים, שינוי התנובה החקלאית.
האדם הורס- והטבע מחזיר באותו האופן .
כאשר האדם יבנה, יברא- הטבע יחזיר לו אהבה.
מחשבה דיבור מעשים
חוקי הטבע חלים בכל העולמות.
בעולם הפיזי- על הגוף.
בעולם הנפשי- על הנפש ועל המידות שלנו. על מה שאנחנו חשופים לו, מקשיבים לו, צופים בו
להרחבת הקריאה בנושא: נפש בריאה עקרונות
ובעולם הרוחני- על הנשמה שלנו. שיטות הטיפול בקליניקה
בעולם הרוחני הפעולה והתגובה לא ידועה למרביתנו.
אבל ברמה הנפשית והפיזית.
ישנו קשר הדוק בין נפש לגוף. בין מחשבות טובות לבריאות.
ועל אף כל זאת….
ברמה רפואית לא תמיד אדם עושה הקשר בין אורח החיים שלו למחלות שלו.
ויש בזה כמובן עוד המון רבדים עמוקים שקצרה היריעה כאן לכתוב.
אדם מתגלה רק כשהוא מדבר. כשהוא לא מדבר- לא יודעים מי הוא.
ביהדות הדיבור נחשב כלי מרכזי. חרבו וקשתו של אדם יהודי הוא בפיו. "ישראל- כוחם בפיהם", ישראל- יעקוב, נקראים "תולעת יעקוב". ככינוי חיובי. תולעת יכולה לכרסם עץ ולהפיל אותו באמצעות הפה שלה.
מה הקשר בין מחשבה- כוונה לדיבור? ולמעשה?
העולם נברא בדיבור. ("ברוך שאמר והיה העולם") לדיבור יש כוח לברוא!
אם אדם יודע להשתמש במילים נכון- מילה פועלת בעולם הרוחני חזק.
זו הסיבה שתפילה יכולה לשנות מציאות, להפסיק מלחמה לרפא אדם חולה לעצור את השמש…
אז מה יקבע את יכולת הריפוי של האדם?
שני כללים לא פשוטים ליישום…
ככל שהפה יותר "נקי " והאדם משתמש בו לדברים טובים
וככל שכוונת האדם להיטיב.
ומהו המושג להיטיב? לקבל על מנת להשפיע טוב על האחר ולא על עצמו. כלומר ככל שאדם יותר אלטרואיסט, תורם לאחרים מתוך שמחה וכוונה טהורה לתת, לצאת מעצמו שלא על מנת לקבל כלום לעצמו (כסף, כבוד, אהבת הבריות, שיאמרו לו "כל הכבוד" שיעריכו אותו)
חוק טבע : כוח המועיל וכוח המזיק הוא אותו כוח.
זה כלל ברפואה.
למשל: ככל שתרופה מועילה יותר, כך היא גורמת יותר נזק. ולהיפך: ככל שתרופה- צמח מרפא חלש יותר, הוא פחות יזיק לגוף.
הכלל הזה תקף בעולם הפיזי –על הגוף. ואף תקף לעולם נפשי והרוחני.
אין דבר כזה דבר שהוא: " רק מועיל" או "רק מזיק"
רפואה אינה שייכת רק לרובד הפיזי, כיוון שאנחנו איננו "רק גוף", בתוכנו יש נפש ונשמה.
לכן:
אם מילה מעלה אותנו מעלה מעלה- היא יכולה להוריד אותנו לשאול תחתיות.
שנזכה כולנו.
