וַיִּיצֶר֩ ה' אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה (בראשית פרק ב' ז')
הטחול ביחד עם הקיבה משתייכים ליסוד האדמה.
הטחול נפתח לאיבר החישה: שפתיים פה ונקשר ליציבות ובטחון
כוח האדמה הוא- ביציבות שהיא נותנת לאדם. הקרקע הבטוחה עליה הוא דורך.
העפר, הוא חומר, בסיס איתן המקנה לאדם יכולת להתמודד עם שינויים, להסתגל.
יסוד האדמה מתקשר עם סופי עונות. או סוף עונת הקיץ.
הטחול ביחד עם הקיבה משתייכים ברפואה הסינית ליסוד האדמה. שניהם ממוקמים בחלק העליון של הבטן, מתחת לצלעות התחתונות. הטחול ממוקם שמאלית לקיבה.
תפקידי הקיבה ברפואה מערבית הם: פירוק מכני של מזון, וויסות קצב העברת המזון למעי הדק להמשך עיכול, פירוק כימי של חלבון, פירוק ראשוני של שומן.
תפקידי הטחול ברפואה המערבית הוא לייצר תאי דם לבנים בזמן העוברות (מרגע הלידה התפקיד הזה עובר למח העצם), הוא אחראי על פירוק כדוריות דם אדומות ומחזור הברזל. מאחסן ומשוייך ללימפה- נוזל המהווה חלק ממערכת החיסון.
לפי הרפואה הסינית קיבה וטחול משוייכים למערכת עיכול. העיכול הוא בסיס לעיבוד חומרי ההזנה לגוף- נפש. אם כך, הזנה נכונה של הגוף תהווה לגוף- נפש אדמה חזקה. האדמה, נותנת לאדם יציבות, קרקע בטוחה להתהלך עליה, בטחון. ללא אדמה, האדם יכול לעוף ברוח.
הטחול אחראי על שינוע מזון ונוזלים והתמרתם לצ'י ודם (טרנספורמציה וטרספורטציה) -עיכול ברמה הגשמית: היכולת להניע את המזון במערכת העיכול, לספוג ממנו חומרים להעבירם לזרם הדם וכן לעבד את המזון להפריד בין חומרים שיספגו לבין פסולת (תפקידים שברפואה המערבית משויכים יותר למעיים) היכולת להתמיר מזון לאנרגיה היא יכולת מופלאה ודורשת עבודה סיזיפית, יומיומית. הגוף דורש הרבה אנרגיה לתהליך העיכול וכאשר האדמה לא מאוזנת הביטוי לכך יהיה עייפות וחולשה, "חולשת טחול", כי אדמה יציבה היא בסיס נדרש לכל תהליך בגוף.
הטחול קיבה משויכים גם לתהליך "עיכול נפשי", הyi- הוא חלק הנפש המשויך לטחול והוא אחראי ליכולת של האדם "לעכל" את המציאות, ליכולת ריכוז גבוהה, ליכולת לזכור, ליכולת להתמודד עם שינויים, לעמידות וליכולת הסתגלות. כשיש קרקע יציבה, לא יבשה וחרוכה, לחה אך לא בוצית. האדם יכול לעמוד מול שינוי חיצוני שמגיע וכשהטחול-קיבה חזקים קל יותר "לחבק את המציאות". כשהמציאות החיצונית נכנסת לאדם והוא לא ציפה לה וקשה לו לעכל, היכולת שלו להיות מדוייק, להגיב נכון, להחזיר את האיזון לעצמו, יותר מאתגרת. הביטוי הרגשי של טחול לא מאוזן הוא רגש של דאגה.
הטחול נפתח לשפתיים– תהליך העיכול מתחיל בפה, הרוק מכיל אנזימים. אנזים העמילאז תפקידו לפרק רב סוכר מופרש ברוק ומתחיל תהליך פירוק כבר בפה. ואנזים הליזוזים האחראי על פירוק אורגניזמים. כשהטחול מאוזן- חוש הטעם מאוזן, והביטוי לכך הוא הרוק ותאי חוש טעם בפה אשר מאפשרים לקלוט טעמים. הטחול בהיבט הרפואה המערבית, הוא איבר המשויך למערכת הלימפה, לכן יתקשר למערכת חיסון. בימים אלו אנו רואים התרבות של מחקרים המחזקים את הקשר בין עיכול תקין למערכת חיסון חזקה. והטחול בהיבט הזה, הוא איבר מרכזי.
טחול וקיבה במצב הרמוני עובדים בשילוב ומאזנים אחד את השני ובכך מייצרים אדמה בטוחה, ביטוי מערבי לעבודה ההרמונית בין הטחול לקיבה ניתן לראות כאשר עמילן (כמו לחם) הנכנס לפה מתחיל תהליך של פירוק ומיד כאשר הוא מגיע לקיבה, תהליך הפירוק נפסק עד הגיעו לתרסריון. בעוד שתנועת הקיבה מלמעלה למטה (מהושט למטה) בדיוק כמו תנועת הריאות ברפואה הסינית. התנועה של הטחול היא הפוכה מלמטה כלפי מעלה, התנועה כלפי מעלה של הטחול מייצבת את האדמה ומאפשר לטחול לשמור על איברים במקומם, "להרים אותם" ולאזן את תנועת הקיבה היורדת. פתולוגיות של הרניות צניחות איברים (צניחת רחם, רקטום, טחורים, צניחת שלפוחית שתן וכו'..), הרניות, יקשרו בהכרח לטחול כמו גם המטומות-שטפי דם, שכן הטחול בתנועתו למעלה, מחזיק את הדם בכליו.
הטחול שולט על ייצור הצ'י והדם, הטחול מתמיר את המזון לתמציות מזוככות (GU QI) ותנועתו מעלה (ביחד עם צ'י המקור של הכליות- YUAN QI) הכרחית להבאת תמציות המזון (GU QI) לריאות המספקות צ'י מתהליך הנשימה וביחד הם מייצרים את הצ'י הכללי בגוף. תמציות המזון המזוככות שהטחול התמיר מהווים בסיס לייצור הדם (ביחד עם צ'י הריאות-KONG QI צ'י המקור של הכליות –YUAN QI והחותמת של הלב) הביטוי המערבי לחוסר איזון בתפקוד של הטחול בייצור צ'י ודם יכול לכלול פתולוגיות של כדוריות דם אדומות, וגם חסר איזון במערכת החיסון- כדוריות דם לבנות וכלל המערך החיסוני הנמצא בדם. בהיבט הזה הטחול והכבד עובדים בשיתוף פעולה. ניתן לראות את הקשר גם בהסתכלות מערבית, הטחול מכיל מקרופאג'ים, בולענים שתפקידם הוא לבלוע ולפרק חלקיקים זרים, כמו גם כדוריות דם אדומות שסיימו את תפקידם. פירוק טסיות דם וכדוריות דם אדומות נעשה גם על ידי הכבד, מנקודת מבט סינית, ההסתכלות היא על מערך הדם הכולל, איכות וכמות הדם, כאשר לא תמיד יש הפרדה ברורה בין "הספירה הלבנה" ל"ספירה האדומה", והטחול כבד עובדים ביחד, בהרמוניה, כמכלול.
הקיבה "ים הנוזלים" – ברפואה הסינית היא בת הזוג של הטחול ושניהם ביחד מהווים את יסוד האדמה. הקיבה ברפואה הסינית נחשבת למקור הנוזלים, היא קולטת מזון ומפרקת אותו, הביטוי של קיבה חזקה ברפואה מערבית הוא היכולת של הקיבה לפרק מכנית את החלבון לשטח פנים גדול ולעטוף כל פיסת מזון בנוזל שיפרק אותו. התנועה של הקיבה היא תנועה מטה, להוריד את המזון במערכת העיכול על מנת למצות את תהליך העיכול במלואה הכולל ספיגה ופינוי פסולת. כאשר יש תופעות שעולות מעלה במעלה הושט (כמו: בחילות, הקאות, גיהוקים, שיהוקים, ריח רע מהפה)הם יעידו על תנועה דיס-הרמונית של הקיבה, הרפואה הסינית מכנה זאת כ "צ'י מורד" של הקיבה. כאשר אין מספיק נוזלים או נוצר מצב של חום עודף המכלה את הנוזלים (כתוצאה מאכילה או רגש לא מאוזן) הדבר עלול להשפיע על מאזן נוזלי הקיבה ואז נוכל לראות תופעות של חום ובעיות עיכול שונות, דבר היכול לבוא לידי ביטוי במחלות שונות. כשישנו חום בקיבה- יתכנו כיבים, אולקוס,"הליקובקטר", כאב שורף באזור הבטן העליונה, אקנה עם ביטוי עורי אדום, אפטות בפה.
כחלק מהזנה של הרקמה הרכה בגוף אחד מתפקידי הטחול הוא לשלוט בשרירים ובגפיים. שרירים חזקים וקואורדינציה טובה הם ביטוי לטחול חזק. אדמה יציבה היא אדמה בה יש יחסים מדוייקים בין כמות החומר לכמות הנוזלים בתוכה. כאשר האדמה "יבשה", הרקמות בגוף לא יבצעו את תפקידם בצורה מאוזנת ונראה תופעות של יובש דוגמא בולטת ניתן להביא ממחלות "אוטואימוניות " קישור למשל מחלת השיוגרן בה היובש יתבטא בריריות או מראה עור יבש, או תחושת יובש בפה היכולה לנבוע מהרבה סיבות. גם כאשר האדמה היא "בוצית" ומלאת נוזלים היכולת שלה לתפקד בהרמוניה נפגעת. למשל: השמנה היא ביטוי לחוסר איזון בין נוזלי גוף לחומרים. כאשר הביטוי שלה ברקמות יהיה ריבוי לחות-שומן, והפרת ההרמוניה בתאי הרקמה. עודף לחות יכול לבוא לידי ביטוי בעור אקנתי עם פצעים מוגלתיים, או בבצקות, מיומות/ ציסטות. עודף לחות יכול לבוא לידי ביטוי גם בריריות (השתנה תכופה, הפרשה מאיברי המין, עודף זיעה, עודף רוק שלכל אחד מהם יכולה להיות סיבה-שורש) ביטוי לעודף לחות בבטן יכול להיות גזים, נפיחות בטנית שהם ביטוי לחוסר יכולת של הטחול להתמיר את המזון/ לספוג אותו בכלי הדם כמו שצריך. החלוקה האנרגטית לביטויים שבהם הלחות היא חמה או קרה יכוונו אותנו בדרך כלל לסיבה לחוסר האיזון באדמה, כאשר בדרך כלל הטחול יסבול מלחות קרה ולכן במצבי חסר בטחול נעדיף תזונה בעלת אנרגטיקה מחממת בעוד שהקיבה תיטה לסבול מלחות חמה.
ביהדות, בשונה מהרפואה הסינית ישנם 4 יסודות. יסוד העפר משמש הכלי לכל 3 היסודות האחרים. (אש מים רוח).כאשר נקודת המבט היא שיסוד האדמה הוא יסוד "כבד", הכבדות שלו, מצד אחד, מקנה יציבות ובטחון. ומן הצד השני תכונות של כובד עלולות לתקוע תהליכים, להאט תנועה. במובן הפתולוגי מידת העצלות תשוייך ליסוד העפר.
בקליניקה, פתולוגיות הנקשרות ליסוד האדמה הן רבות, ובדרך כלל במחלות ממושכות, נראה מעורבות של הטחול, שהוא איבר משמעותי ביצירת הצ'י והדם ובמחלות ממושכות תהליך יצירת הצ'י והדם נפגע.
