"מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ"
( שיר השירים ח' ז)
הכליות ביחד עם שלפוחית השתן משתייכות ליסוד המים.
הכליות נפתחות לאיבר החישה: אזניים ונקשרות לשמיעה, לקבלת מסרים.
כוח המים הוא- בהיותו תמצית החיים, רוב גופו של האדם עשוי מים. מים- מאפשרים חיים. מים הם הבסיס לחיים ולכן לוקחים חלק בתהליכי חיים.
יסוד המים מתקשר עם עונת החורף- עונת הגשמים.
עונת החורף מגיעה אחרי עונת הסתיו,(העונה שמתקשרת ליסוד המתכת) הסתיו זו עונת השלכת, העלים נושרים אט אט מהעצים, הנמלים שאגרו מזון בקיץ, מתחילות להיכנס למחילות, הסתיו זו עונה בה הטבע עושה "תשליך", מנקה מתרענן לקראת הגשם הקרב, עונה שבסיומה העץ נשאר ללא עלווה, ללא ירוק. עונה בה הטבע מוותר, משחרר, מבקש להגיע למינימליזם, לפשטות ובסיום עונת הסתיו –"הטבע נכנע" והעצים נותרים ערומים ללא עלווה ירוקה והאדמה ריקה מבעלי החיים שמעדיפים להצטנף במאורתם והאנשים מעדיפים להיכנס בייתה, להביט מהחלון בעננים הכבדים והאפורים עם כוס מרק חם. הטבע כולו מתכנס… ודווקא מתוך המקום המצומצם הזה- מתוך הוויתור הזה, מתוך הפשטות הזו מתוך ה"אין", מתוך עונת הסתיו שיום כיפור מסמל אותה יותר מהכל- נוצרת תנועה. תנועה של זרימה. התנועה של המים.
למים יש תנועת התרחבות, התפשטות. יש להם יכולת להעמיק ולחדור, המים בטבע הם קרים ולחים . בעונת החורף התנועה של הטבע היא הפוכה- התכנסות, הזרע טמון חבוי באדמה, עוד לא נובט, העלים על העצים עוד לא מוריקים, האדם זהיר בתנועותיו פחות תזזיתי ומעדיף להימצא יותר בבית. הטבע נכנס לתקופה יינית, מתכנסת, לתקופת מנוחה. על מנת לאגור כוחות מחדש. מים מסמלים עומק, חביון ויכולת התמדה, מים יכולים לחדור לשכבת סלע- בזכות סבלנות ויכולת התמדה.
גם בהגיון המערבי הכליות ושלפוחית השתן עוסקות בנוזלים. עובדות ביחד מסננות רעלים ומוציאות אותם באמצעות שלפוחית השתן- החוצה.
ברפואה הסינית המביטה על אנרגטיקה של איברים, כלומר על הסתכלות על תפקוד האיבר והמרידיאן והבנה מה האיכות שלו תורמת למערך הכולל של הגוף.
הכליות מביאות ייחודיות, הן האיבר היחיד הדואלי- ולכן מכילות ביחד גם מים וגם אש (כאשר האש הזו מופצת לאיברים בגוף ומשמשת בסיס לתפקודם התקין)
אבל! הן מביאות לגוף איכות של מים משום שעיקר תפקידם הוא אחסון אנרגטיקה וחומרי בסיס עבור הגוף.
התפקיד שלהם הוא ביטוי לשותפות בתהליכים הכי בסיסים שקורים בגוף שדורשים נוזלים(מים) ותנועה (חום-אש), ולהלן:
- הכליות אחראיות על אחסון של ג'ינג –תמציות. ננסה להבין מהם התמציות?
התמציות- מהוות חומר בסיסי ביותר בגוף ומתקשרות בעיקר למערכת ההורמונלית: הורמוני מין, הורמוני אדרנל וכו'. ההורמונים הם שליחים המשפיעים על תפקוד מערכות. בלוטת ההיפותלמוס במוח היא הבלוטה הראשית המפקחת על הפרשתם. תמציות חזקות- יעידו על גוף פיזי חזק ויכולות גבוהות- להתרבות, ולהגשים דברים, להתפתחות המוח, להתפתחות המינית, למאזן המינרלים בגוף. התמציות קשורות לתשתית חומרית של החיים. אפשר לדמות אותם לחומר גנטי, לכן יקשרו לייחודיות של המבנה שלנו, לעובדה שאנחנו נשים או גברים, בעלי יכולות גבוהות בתחום מסויים. התמצית היא זו שמבדילה אותנו האחד מהשני. החותמת הייחודית שלנו. מנקודת מבט אנטומית- פיזיולוגית ניתן להבין כי בלוטת יותרת הכליה- האדרנל, מפרישה חומרים שאחראים על תהליכים חיוניים בגוף: הורמונים מווסתי חיסון, אדרנלין שמגביר זרימת דם לשרירים, קורטיקוסטרואידים שאחראים על בקרה מטבולית בגוף, אלדוסטרון שאחראי על מאזן הנוזלים בגוף, אנדרוגנים שמייצרים הורמוני מין, אנדרופינים שמעלים תחושת עונג.
כשהתמציות מדולדלות, זה עלול להצביע על התדלדלות של חומרי גוף חיוניים והפתולוגיות יכולות להיות: בעיות פוריות, בעיות גדילה, זקנה מוקדמת. גיל מעבר (מנופאז) מוקדם, חוסר חשק מיני, חולשה כללית, בצקות.
- הכליות מייצרות מח עצם, ממלאות את המוח ושולטות העצמות.- ברפואה הסינית התפקוד הבסיסי הזה מתקשר גם הוא לתמציות חזקות (ג'ינג). כשיש חוסר איזון בתפקיד הזה, הפתולוגיות יכולות להיות: עיכוב התפתחותי בעיות גדילה, בעיות בעצמות, התדלדלות בעצמות, בעיות שחיקה של חומר: אוסתאופרוזיס, אוסתיאורתריטיס, שיניים שבירות,שיער מלבין, היהדות נותנת מקום מרכזי וחשוב למוח בהתנהלות האדם מול המציאות. תפקיד הכליות-מוח הוא לייעץ לגוף-נפש. הם הבסיס לכיוון האדם בחיים.
- הכליות שולטות בכוח הרצון-
התמצית תתקשר לרצון של אדם לשמר את עצמו, להתרבות, תתבטא ברצון לא למות. וכשיש חשש שהתמציות ילכו לאיבוד- עלול להיות גם פחד.
מבחינת היהדות, כאשר תפקיד הכליות- כבסיס לגוף, כמתוות כיוון, מתערער – נוצר פחד. פתולוגיות אפשריות: הרטבת לילה בילדים, תחושת פחד.
הכליות משמשות מאגר זיכרון – הזיכרונות שלנו נשמרות גם הן בתמציות בכליות. הכליות הם "ארכיון"- מאגר של כל החוויות והרשמים שהאדם עובר בחיים. הזיכרונות הללו עוברות כתפיסות עולם לדור הבא ובעצם מתוות דרך והסתכלות על החיים. אדם קולט את המציאות דרך החושים. אדם רואה, שומע מריח טועם ממשש. היכולת להפוך את הדבר- למשהו מובן דרך השכל ולתרגם אותו לתמונות מובנות- הוא באמצעות כוח הדמיון המשוייך ללב. כוח הדמיון הוא המחבר את המוח (כליות) והלב עם "העולם בחוץ" באמצעות החושים. אבל כל המציאות שאנחנו חווים באמצעות החושים- היא אשליה, פיקציה והזכרונות הללו הם הבסיס לרגשות. רגש שלילי עלול להיות גורם מחלה. פתולוגיות שיכולות לנבוע מתפקיד זה: איבוד זיכרון, התפעלות רגשית שעלולה להיות בסיס לכל מחלה.
- הכליות שולטות בפלג גוף תחתון ובפתחים התחתונים בגוף – וביחד עם הטחול ששולט על השרירים מייצרים כיוון למעלה, ובכך מאפשרים לאיברים להישאר במקומם ולא לצנוח. לכן פתולוגיות בגפיים גב תחתון- יתקשרו לכליות, כאשר יש חולשת רגלים, קושי לעמוד, כאבי גב תחתון, כאבי ברכיים, אי שליטה בסוגרים, טיפטופים – של שתן, בריחת שתן, אי שליטה ביציאות, שילשולים תכופים, טיפטופים במחזור (מטרורגיה Metrorrhgia) כאבי קרסוליים. הרניות- צניחות כמו טחורים ובקעים טבוריים, מפשעתיים, סרעפתיים (קילה) תהיה מעורבות של הכליות.
- הכליות משתתפות ביחד עם הריאות בתהליך הנשימה- הריאות דוחסות צ'י למטה- לכליות. כליות חזקות יאפשרו לתהליך נשימה תקין ולהיפך ריאות חזקות יאפשרו לתפקוד כליה תקין. מערבית ניתן לראות את הקשר ביניהם בשמירה על מאזן חומצה- בסיס בגוף. כלומר- החיבור בין שני האיברים- ריאה כליה היא בהבנה ששתיהן מסלקות רעלים. הריאות בהזעה והכליות בהשתנה. פתולוגיות אפשריות: בעיות נשימה: ליחה בריאות, קוצר נשימה- אסטמה, שיעול וכו', אי ספיקת כליות, ירידה בקצב סינון גלומרולרי, פרוטאינוריה, בצקות
קשר בין כליות ללב– היסוד של הלב הוא אש. הכליות הם מים. מים ואש- מאזנים אחד את השני. ההפכיות ביניהם היא הכרחית לקיום הגוף ומצריכה תיאום ודיוק רב.
הכליות, כאיבר הבסיסי ביותר, המאפשר ייצור תהליכים, הן איבר מאוד ייחודי. הייחודיות של הכליות מתבטאת בדואליות שלהן הן האיבר היחיד בגוף שמכיל אש ומים ביחד. וזאת משום שהן מתקשרות לתפקוד הכי בסיסי בגוף.
על המים כבסיס לתהליכים הרחבנו. אולם, האש- החום גם היא בסיס להנעת תהליכים. בשביל תנועה צריך חום.
הכליות נותנות ללב- ולאיברים אחרים- את האש. את החום הבסיסי הנדרש לתנועה.
הלב- מנצל את החום לתנועה, להזרמת הדם, ליצירתיות, לתנועה רגשית.
לב-כליות ביחד ממריצים את תנועת הדם- הזקוק לחום, העבודה המתואמת והמדויקת ביניהם מאפשרת את המרצת פעילות של הלב. על ידי אש- מופרשים הורמונים ממריצים מבלוטת האדרנל (נוראדרנלין ואדרנלין). אך מצד שני על ידי מים- הגוף מווסת טמפרטורה מפני חום עודף ומכלה של אש הלב .
היהדות מחברת בין כליות ללב ("בוחן כליות ולב") כאשר היא מודעת לקונפליקט ביניהם: הלב- מושפע מרגשות לכן תפיסת ה"דעת" שלו- היא תמיד המציאות עצמה- ואין ללב דבר לבד מהמציאות הזו. והכליות- מוח, שכל- תופסות "דעת" גם אם הוא קיים בשכל בלבד. אנחנו כולנו חיים את ידיעת המוח וידיעת הלב- ושתיהן סותרות האחת את השנייה. כי שתיהן תנועות הפוכות, אש ומים- הן התכנסות מצד אחד והתפשטות מצד שני. מידת החסד מול מידת הדין. באמצעות עבודה אדם יכול לקנות את "דעת הלב"- זהו מושא לחיבור נכון בינהם המייצר לאדם התנהלות נכונה בחייו ומאפשר תפיסה חושית מציאותית.
פתולוגיות אפשריות: בעיות של חיבור בין כליות ללב עלולות לייצר בעיקר סירקולציית דם לא תקינה אשר בשלב הראשון תתבטא בקור בקצוות- בגפיים. הגפיים רחוקים מהלב- כליות, ולכן שם יתבטא הקושי. כאשר הכליות חלשות: הלב ירצה לפצות ואז נראה עודף בתנועתיות של אש- הלב, זה יכול לבוא לידי ביטוי בפלפיטציות, הפרעות קצב המטוריה- דם בשתן, ובצקות דווקא בחלק העליון של הגוף. כאשר הלב חלש, הכליות ירצו לפצות ואז נוכל לראות עודף מים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בבצקות (דווקא באיזור שליטה של הכליות- בגפיים ובחלק התחתון של הגוף)
- קשר כליות שלפוחית השתן – החיבור הזה הוא מהות יסוד המים. ברפואה הסינית התפקיד שלהן ביחד נרחב. ביחד -הן שולטות על משק המים בגוף. הכליות מסננות רעלים מהדם, שותפות לויסות כמות מלחים, מים וסוכר (ובהיריון מווסתות נוזלי מי השפיר) ושלפוחית השתן- מוציאה את הרעלים המומסים החוצה. שלפוחית שתן מקבלת אליה נוזלים מהכליות והמעי הדק. תהליך הפקת הנוזלים בשלפוחית דורש תנועה- אנרגיה- יאנג צ'י. השלפוחית שומרת על היחס בין האדמה (רקמות הגוף) למים כלומר אחראית על ויסות כמות המים בכל הגוף ולא מווסתת נוזלים "רק בשלפוחית" .הנוזלים בתוכה יכולים להיות מופרשים רק באמצעות- תנועת היאנג צ'י. פתולוגיות אפשריות: דלקות בשלפוחית השתן, אצירת שתן, עליה בלחץ הדם (עם מעורבות של עוד איברים) ועוד..
- איבר החישה המקושר לכליות- הוא האזנים
קשר של הכליות לאזנים: הכליות- העוסקות בנוזלים מתקשרות לאזנים. חולשת כליות עלולה לגרום להצטברות נוזלים בגוף ובכללם האזנים. בזמן העוברות, הכליות והאזנים מתפתחות באותו הזמן פתולוגיות אפשריות: כאב אזניים- דלקת אזניים, נוזלים באזניים, טיניטוס- צילצולים באזניים, מחלת מנייר ועוד.
ממה בעיקר נפגעות הכליות?
מאיבוד תמצית.
החוקיות הברורה של הטבע- מבקשת לשמור על כליות חזקות ולכן להשתמש בתמציות למטרות ראויות ובצורה מדויקת על מנת למעט בבזבוז תמציות.
כאשר אדם מתיש את עצמו באיבוד חומרי תמצית, בעבודת יתר, בנטילת תרופות ובאכילה לא נכונה (אכילת יתר או מחסור במיקר/ מקרו נוטריינטים -שיגרמו לבעיית ספיגת חומרים חיוניים, בחוסר שעות שינה שיגרמו לגוף להשתמש ברזרבות,, בפעילות מינית מוגזמת שתבזבז חומרים חיוניים, בחיים תחת לחץ בהם יופרשו באופן תמידי הורמוני סטרס, בנשיאת משאות כבדים שישפיע על הגב והברכיים.
כאשר נוצר חוסר בתמציות וחומרים חיוניים- התנועה של הכליות בגוף תפגע.
כיצד שומרים על כוח החיות בכליות?
- שינה מוקדמת וקימה עם זריחה קישור שינה
- שמירה על חום גוף -הכליות ושלפוחית השתן סובלות מקור. יש לכסות את הבטן והגב התחתון, ולהמנע מחשיפה לקור.
- הנאות חיים מאוזנות– אכילה נכונה, פעילות מינית במידה, הפחתת התפעלויות והתרגשויות מיותרות דרך עבודה.
- הנעה נכונה–ספורט שיתאים לגוף לגיל ולמין.
- דגשים בתזונה– בפתולוגיות חמורות יהיו התוויות נגד לעודף חלבונים (מהחי והצומח) בתזונה ויינתנו הנחיות מדויקות לגבי אכילת חלבון- שהוא הכרחי לגוף. וכן התוויות לשימוש בסוגי פחמימה שונים לתורך מתן כיוון אנרגטי מאזן.
בכל פתולוגיה בכליות– כדאי לבדוק ויטמין D
- הפחתת הטעם המלוח והגברת הטעם המר– הטעם המר מעודד תנועה למטה ובכך מחזק את הכליות על ידי גירוי הפרשת מרה ושיפור בספיגת סוכרים וחלבונים.
- עבודה על הנפש– הכליות סובלות בעיקר מפחד, פחד שואב אנרגיה הרפואה הסינית מניעה צ'י במחמם התחתון ובכך מאפשרת לאדם רוגע. אבל- עיקר האחריות מוטלת על האדם. עבודה על פחדים דורשת רצון ומחוייבות לעבודה על השבת הביטחון.
