"הַשְׁקִֽינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃" (בראשית פרק כד מג')
"קיץ…בין קרניים,
שתו עוד מים- אין גזוז…
שימו שמן –לא שימו מים
שימו כובע על הראש"
(מכת שמש – יגאל בשן דורי בן זאב)
שתיית מים בהיבטים השונים- רפואה מערבית, רפואה טבעית ורפואה סינית:
פה ושם מתחילים לבצבץ להם דיונים על כמות שתיית המים.
ההמלצות הכלליות מדברות על הקפדה על שתיית מים מרובה….."כוס מים כל שעה"…תזונאיות מגבילות ל -2 ליטר ביום…משרד החינוך לא מאשר לילד לצאת עם פחות מ 4 ליטר לטיול של יום..וחולי מחלות כליה לסוגיהם, יוגבלו לשתיית 4 כוסות מים ביום…
אז כמה מים צריך לשתות?
הגוף זקוק לנוזלים! מערכת העצבים עובדת על מים. המסרים מהמוח לגוף מועברים דרך תעלות עצביות הזקוקות לסביבה מימית ניטראלית כדי לעבוד. גם המסרים התוך מוחיים עוברים מתא עצב למשנהו בסינפסות-בסביבה מימית, מערכת העיכול זקוקה לנוזלים, לדם יש חלק נוזלים.
הגוף שלנו הוא כ80% מים. לכן- זקוק לנוזלים.
אבל…עודף של שתייה עלול להזיק בדיוק כמו מחסור בנוזלים. בעבר חשבו, ששתיית 3 ליטרים ומעלה תעלה את הסיכון ללקות בהרעלת מים, כיום ידוע שגם שתייה של 2 ליטר מים מסוכנת באותה מידה."
הגזמה בצריכת נוזלים מסוכנת לכולם, קבוצת הסיכון הראשונית ללקות בהרעלת מים (ובבעיות בריאותיות עקב שתיית עודף מים ) הן בעיקר נשים לא צעירות ורזות וכן מי שנוטל תרופות נוגדות דיכאון, הגורמות להפרשת יתר של ההורמון ADH הגורם לצבירת נוזלים.
אם שותים הרבה מדי ולא משתינים, כמויות המלחים (מינרלים חיוניים!) בדם יורדות וכמויות הנוזלים במוח- עולים. עודף המים שמצטבר בגוף עלול לגרום להרעלת מים.
הרעלת מים היא תופעה קיצונית שגורמת לפגיעה ברקמות שונות בגוף, להרס תאים, (לרבות התאים של שריר הלב שעלולים להתפוצץ עקב הלחץ האוסמוטי של המים) לשיבוש עצבי- פרכוסים בצקת במוח ולאיבוד הכרה.
אז איך יתכן כי תינוק היונק בהנקה מלאה, אשר אימו מזינה את עצמה במזון איכותי – אינו צריך לשתות מים? הטבע הוא יצירה מופלאה.
אם כך- מה השתנה בין בני האדם בעבר- לאנשים בעולם המודרני?
נקודת מבט אל "נוזלי הגוף" של האדם העובד בשדותיו
בעבר כשהיה מעבד את אדמתו תחת השמש הקופחת, היה נדרש לשתות ולשים הגנה לראשו. הוא היה אוכל: מעט דגן, קטנייה, לעיתים כשהזדמן אכל מעט חלבון איכותי מהחי, פירות ירקות. איבוד הנוזלים היה מתבצע גם דרך "אידוי"-בעור- בהזעה, וגם בהפרשות.
כיום רוב האנשים שעובדים- נמצאים במרחבים הממוזגים בטמפרטורות קבועות, ולכן כמעט ואינם מאבדים נוזלים דרך העור.
איכות מזון ברובה מעובדת, הנדסת המזון מייצרת מינימום מזון במקסימום כסף- כלומר- אין הרבה נוזלים במזון מעובד. כי (לרוב) נוזלים- לא יאפשרו שימור של המזון לאורך זמן. (אלא אם כן- יארזו באריזות מיוחדות- שימורים / ואקום וכו'…) רוב המזון המעובד מכיל חללי אויר: פריכיות קרקרים, עוגיות וכו'…
מזון כזה, לא נמצא בקוהרנטיות עם הגוף- הגוף שלנו מורכב מ80% מים.
השתייה הטובה ביותר עבור הגוף- היא שתייה שתיספג בצורה מיטבית- ועיקרה הוא מזון ש"מדבר" עם הגוף.
תכולת הנוזלים של ירקות ופירות דומה מאוד לתכולת נוזלי הגוף.
ללא ספק- הנחיה "לשתות כמה שיותר"- בעייתית.
רפואה מערבית ושתיית מים
הרפואה הקנוונציונלית תאבחן את מידת הצורך בשתייה גם לפי צבע השתן, אם הוא צלול ובהיר- זה סימן שהגוף רווי.
שתן כהה- הוא פתולוגי על פי מדדי הרפואה המערבית. הוא יעיד על חסר בשתיית נוזלים.
בריאות טבעית ושתיית מים:
בשיטת הבריאות הטבעית הבעיה נפתרת- כיוון שהבסיס לנוזלים הוא המזון. רוב המזון הוא "טרי", ומבוסס בעיקר על פירות וירקות- ולכן אין צורך לשתות, אלא אם חשים בצמא. הרעיון הוא שברגע שהגוף מאוזן- מוזן נכון פיזית ונפשית הוא יודע לזהות מהם הצרכים שלו. לכן, יש לשתות לפי דרישת הגוף.
לעומת זאת- מבחינת אבחון הצורך לשתות לפי גישת הבריאות הטבעית:
שתן צלול רב ובהיר- הוא פתולוגי. כאשר העיקרון הבסיסי הוא- הזנה איכותית של מזון איכותי . אם הגוף שלנו ניזון מחומרים איכותיים- ומסלק את הפסולת דרך הכליות, הכליות יעבדו פחות קשה וימנעו משחיקה.
למה שתן בהיר מידי יהווה חסר איזון לגוף?
ככל שהשתן בהיר יותר- האדם הכניס נוזלים רבים לגופו ובכך מאלץ את הכליות לעבוד קשה יותר בפינוי הפסולת. ובמקום שהנפרונים בכליות יסננו 2 ליטר של נוזל (עם פסולת)- הם יסננו 4-5 ליטר של נוזל (עם פסולת).
הרעיון של הרפואה הטבעית- הוא לסמוך על חכמת הגוף. אם מייצרים סביבה הרמונית, הגוף יודע מה הוא צריך. בדיוק כמו שתינוק נולד, והיניקה מספיקה עבורו. הרעיון הזה מטיל את כל האחריות על איזון הנוזלים בגוף על האדם.
הרפואה הסינית ושתיית מים:
הרפואה הסינית מתייחסת למצב נוזלי הגוף במושגים של עודף וחסר באיברים השונים בגוף.
היא תביט על האדם ותבדוק מה מצב הנוזלים שלו? יבש? לח? איפה היובש? איפה הלחות? מינון השתייה- יהיה מותאם לאדם. בן כמה הוא? איפה גר? בסביבה לחה? יבשה? מה הפתולוגיות מהם סובל? ולפי הנתונים נייצר אבחנה מותאמת אישית.
פתופיזיולוגיה של נוזלים- ברפואה הסינית:
לנוזלים– יש תפקידים די דומים- כמו ברפואה המערבית. אבל הרפואה הסינית מבדילה בין הנוזלים ה"גסים" לבין נוזלים "עדינים" (JIN – YE)
ישנם מס' איברים עיקריים אשר משתתפים בתהליך הזיקוק וההפרדה של הנוזלים:
קיבה– "ים הנוזלים"- המקור של הנוזלים המגיעים מבחוץ.
טחול– אחראי על ההנעה וההתמרה הראשונה של הנוזלים.
ריאות– מפזרות ואת נוזלים הטהורים ללחלוח העור והשרירים ומווסתות הזעה. מורידות נוזלים ללחלוח הכליות.
כליות– שולטות על "משק המים" בגוף, וגם מאדות נוזלים לריאות.
שלפוחית שתן– אחראית על התמרת נוזלים לאחר קבלתם מהמעי הדק לנוזלים טהורים ונוזלים עכורים.
מעי דק– אחראי על הפרדה נוספת של הנוזלים לעכורים וטהורים.
מעי גס– אחראי על קבלת מזון ונוזלים מהמעי הדק, ספיגה אחרונה של נוזלים והפרשת הצואה.( רוב התפקודים המיוחסים למעי הגס ברפואה המערבית משויכים לתפקידים הפיזיולוגיים של הטחול, לרבות פתולוגיות כמו שלשולים, כאבי בטן והפרעות עיכול).
המזון והשתייה נכנסים לטחול ולקיבה. חלקם ממשיכים אל המעי הדק –ומשם אל המעי הגס –ואל שלפוחית השתן, מהם יופרשו בצורת צואה ושתן. חלק מהנוזלים שהגיעו לטחול ולקיבה עולים (מתאדים) אל הריאות ומשם מפוזרים כאדים אל העור או כנוזלים דרך הגוף אל הכליות. מן הכליות הם מתאדים בהשפעת אש הכליות בחזרה אל הריאות או שמופרשים אל שלפוחית השתן ומשם כשתן החוצה.
הקיבה והטחול הם זוג איברים שתפקידם לעבוד במשותף. הקיבה היא "ים הנוזלים"- "מיכל" עם מאגר של מזון ושתיה לא מעובדים. הטחול אחראי על הפרדת הנוזלים (הראשונית) לנוזלים טהורים ונוזלים עכורים. על מנת לזקק אותם. גם הנוזלים העכורים וגם הנוזלים הטהורים- חשובים לאין ערוך לתפקוד תקין של הגוף.
נוזלים טהורים (Clear Fluids– Jin) אלו הנוזלים הזורמים במערכות הדם והצ'י שלנו.
הכוונה בנוזלים "טהורים", אינה שיפוטית, הם אינם טובים יותר מה"עכורים", אלא: "מזוקקים יותר ובעלי יכולת תנועה למעלה ולפריפריה. בגלל קלילותם הם נעים במהירות, ביחד עם הצ'י המגן (שתפקידו להיות חיצוני- פריפריאלי)
לאחר שהנוזלים מגיעים לטחול הוא מעלה אותם לריאות ושם- הריאות מפזרות אותם בצורת הפרשות כמו זיעה, דמעות ורוק. תפקיד הנוזלים הטהורים הוא ביצירת ההרכב הנוזלי של הדם וביצירת לחלוח לעור ולשרירים.
נוזלים עכורים (Turbulent Liquids- Ye ) נוזלים המיוחסים לתפקוד של הטחול ולתפקוד האנרגטי של הכליות. שניהם מווסתים את זרימתם. והם נעים עם הצ'י המזין (שהוא פנימי יותר) הנוזלים העכורים הם בעצם נוזלים סמיכים בעלי מרקם מוקואידי והם נוטים להיות נייחים . הם נאגרים באזורים שונים בגוף כמו נוזלי השדרה (שנמצאים לאורך חוט השדרה והמוח )נוזלים "בין מפרקיים"- סחוסים רקמות עצמות נוזלים אילו נוטים לשמש חומרי סיכה, לובריקנטים או חומרי הזנה עשירים בחלבונים וסוכרים. תפקידם העיקרי הוא למנוע חיכוך על ידי הזנה וליחלוח, והם מסככים עצמות, רקמות נוספות ואיברים כמו איברי חישה: עיניים אזנים אף ופה. הם כבדים וצמיגים- לכן הכיוון שלהם הוא למטה, ותנועתם כבדה ואיטית. בתהליך הסופי של ספיגה וסילוק נוזלים- הם מופרשים בשתן/ צואה ובכך גם מווסתים טמפרטורת גוף.
מה נראה בפתולוגיות המוגדרות ברפואה הסינית כ"יובש" בנוזלי גוף?
בפגיעה בנוזלי הגוף (התייבשות, מחסור בתזונה "רטובה", מעט שתייה, תזונה שיוצרת לחות ….) נראה בעיקר חסר הזנה, איזורים מחורצים, יבשים ולעיתים אדומים., וגם פתולוגיות שמעידות כביכול על "עודף" נוזלים במקום אחד כמו :ליחה, לחות, בצקת.
למשל: צימאון רב ופה יבש, בעיקר בגיל 50+. יכול להעיד על סוכרת סוג 2. כשרמת הסוכר בדם גבוהה הגוף מנסה להפטר מהסוכר על ידי דילולו בנוזלים ולכן הגוף מאותת על תחושת צמא גדולה. ובדרך כלל מלווה לזה גם השתנה מרובה, כיוון שדרך השתן הגוף מוציא עודפי סוכר שלא הצליח להיכנס לתאים ושהצטבר בדם.
כל פתולוגיה באיבר/ מרידיאן תתבטא באופן שונה (והביטוי לא יהיה בהכרח חום ויובש) ותצריך צמחים/ תזונה/ דיקור – שונה.
אז מה כדאי לעשות על מנת לדייק את כמויות צריכת הנוזלים לגוף?
למנוע!- להרבות באכילת ירקות ופירות חיים, מבושלים ומאודים
להמעיט באכילת מזון מעובד- שמייצר טשטוש של האבחנות הכל כך טבעיות של הגוף שיודע מתי וכמה לצרוך נוזלים
מתי חוש הצמא מתחדד?
ככל שיש יותר פירות וירקות בתזונה- חוש הצמא יתחדד, וניתן לשתות פחות.
ככל שאדם מפעיל את עצמו פיזית או נחשף למזג אוויר חם- (עבודה פיזית, מזג אוויר חם) והאדם שואף להיות נינוח ברוב הזמן וכך המערכת הפרה-סימפטטית- עובדת בצורה טובה- והגוף מווסת נוזלים בצורה טובה.. החשיפה לטמפרטורות גבוהות מצריכה שתייה.
לסיכום:
כמות השתייה האופטימלית לאדם פר יום- היא אינדווידואלית ותלויה בהרבה גורמים.
(גיל משקל עיסוק וכו')
מילות המפתח הן:
שמירה על איזון (אכילה נכונה, נפש רגועה שנת לילה מספקת והנעה של הגוף)
והקשבה לצרכי הגוף
לרוויה.